מ.י. משטרת נצרת - נ' מנטסנוט ואח'

גזר דין

לנאשם מס' 2

הנאשם 2 (להלן: "הנאשם") הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

העבירות נשוא כתב אישום נעברו ביום 20/3/05, כאשר הנאשם שהיה כבן 18 וחניך בפנימיית נווה עמיאל, נתבקש על ידי שוטרים להתלוות אליהם, בחשד לביצוע עבירות.

הנאשם והנאשם 1 פתחו בגידופים כלפי השוטרים, ועזבו את המקום בהליכה מהירה, תוך השמעת איומים כלפי השוטרים. משכך, עצרו השוטרים את השניים, אך אלה תקפו אותם בדחיפות ובמכות, תוך ניסיון להימלט מהמקום, וגרמו לשוטרים לרגישות ולשפשופים. מאוחר יותר אף בעטו בשני השוטרים וירקו לעברם.

ההליכים בתיק זה נפתחו כבר בסוף שנת 2007, אך בשל קשיים בזימון ואיתור הנאשם לא התקיימו דיונים לגופו של עניין במשך תקופה ארוכה. בסופו של דבר כפר הנאשם והתיק נקבע לשמיעת הוכחות ובסופו של דבר, ביום 14/7/09 הודיעו הצדדים על הסדר טיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום והנאשם הודה במיוחס לו.

כמצוות החוק, ובמסגרת הסדר הטיעון, הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של הנאשם. התסקיר אכן הוגש ולאחריו הוגשו עוד 5 תסקירים נוספים, וזאת לאחר עיכוב בהגשת התסקיר הראשון, בשל התנהלות בעייתית של הנאשם עצמו, שלא התייצב בפני שרות המבחן ואף נעצר בשלב כלשהו בקשר עם תיק אחר.

התסקיר הראשון שהוגש מפרט את נסיבות חייו של הנאשם, אשר עלה לארץ עם משפחתו מאתיופיה בילדותו. התסקיר מפרט את הבעייתיות בילדותו ונערותו, שהייתי בפנימיות ושימוש בסמים מגיל צעיר, שהביאה אותו להתמכרות ולשימוש בסם בתדירות גבוהה. שרות המבחן התרשם אז מרקע מורכב, ממסגרות שלא הצליחו להציב גבולות, וממטען רגשי שלא זכה למענה טיפולי.

כבר באותו שלב ראה שרות המבחן פוטנציאל של ממש לשיקומו של הנאשם בדרך של עזרה טיפולית, הן לגמילה מסמים והם לתחומים אחרים בחייו, וזאת תחילה באשפוזית ולאחר מכן בקהילה סגורה.

הנאשם אכן שולב במסגרות הטיפוליות הללו, ולשם מעקב אחר התקדמות ההליך הטיפולי, נדחה הדיון בעניינו מפעם לפעם, תוך קבלת דיווחים שוטפים משירות המבחן.

התמונה שעלתה מן התסקירים המשלימים שהוגשו היתה של קושי של הנאשם בהשתלבות בקהילה ובשיתוף פעולה בתהליך הטיפולי, אך חרף זאת, התמיד הנאשם בתהליך הטיפולי במסגרת הקהילה, סיים את שלב הקהילה וכיום הוא שוהה בשלב ההוסטל אותו הוא עתיד לסיים בעוד כ-4 חודשים.

קצינת המבחן מדווחת בתסקירה האחרון כי הנאשם השקיע מאמצים רבים במסגרת הקהילה הטיפולית וניכרת התקדמות במצבו ובגישתו, חרף הקשיים הנובעים מנסיבות חייו, והוא מביע מוטיבציה לשינוי בחייו, להמשך הניקיון מסמים ולהתרחקות מגורמי סיכון.

הנאשם עובד ומשתלב בהוסטל, אף כי נראה כי קיימת בעייתיות מסוימת בהתמדתו ובתקשורת עם גורמי סמכות וברי כי התהליך הטיפולי טרם הגיע לכלל מיצוי וכי קיים עדיין קושי בשינוי דפוסי התנהגות, באופן ההופך את עתידו של הנאשם לשברירי משהו.

קצינת המבחן סברה כי יש מקום להעמיד את הנאשם בפיקוח של שרות המבחן לאחר סיום תקופת ההוסטל, אך הנאשם הביע התנגדות לכך, לצד תחושות בלבול מריבוי הגורמים המעורבים בחייו, וגם קצינת המבחן מסכמת ואומרת כי לא יהיה זה נכון לפזר את התמודדותו בין גורמים שונים ולהכביד עליו בתהליך שיקומו.

משכך, ממליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי שיהווה גורם מחייב ומרתיע עבורו ויתרום להתגייסותו להיעזר בגורמים הטיפוליים העומדים לרשותו.

התובעת מבקשת לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס משמעותי, התחייבות ופיצוי לשוטרים המתלוננים.

בטיעוניה מפרטת התובעת את חומרת מעשיו של הנאשם שהופנו כלפי שוטרים, ומדגישה את הצורך במלחמה בנגע האלימות בכלל, ובשוטרים ועובדי ציבור בפרט.

עוד מתייחסת התובעת לעברו הפלילי המכביד של הנאשם וכן לעובדה כי גם קצינת המבחן מתרשמת מקושי בשינוי דפוסים וממילא מחשש לחזרה לעבריינות לאחר תום תקופת ההוסטל.

הסנגור מאידך מבקש לקבל את המלצת שרות המבחן והוא מדגיש את העובדה כי העבירות נשוא תיק זה נעברו כבר מלפני למעלה מ-6 שנים שבמהלכן לא הסתבך הנאשם בעבירה כלשהי, קלה כחמורה, כי עמד במשך תקופה ארוכה בתהליך טיפולי תובעני וקשה, וצלח אותו בהצלחה וכי כיום מצוי הוא בשלב אחר בחייו ואין מקום כעת לגזור עליו מאסר בפועל.

עוד מבקש הסנגור שלא להטיל על הנאשם קנס שיקשה עליו לשלמו.