מ.י. מע"מ באר-שבע נ' חברת הנעים בע"מ ואח'

פסק דין

1.ביום 1.1.2005 הגישה המערערת כתב אישום בבימ"ש השלום בבאר שבע נגד שלושת המשיבים – חברה פרטית ושני בעלי השליטה בה, ובו שני אישומים. באישום הראשון נטען כי המשיבים נמנעו ממסירת מערכת החשבונות שלהם למע"מ לתקופה שמאוגוסט 1995 ועד דצמבר 1999 ובכך עברו עבירה בניגוד לסעיף 117 (א) (1) לחוק מס ערך מוסף (התשל"ו – 1975 ("החוק"). באישום השני נטען כי במהלך התקופה מפברואר 1996 ועד אוקטובר 1999 הגישה החברה, באמצעות שני המשיבים הנוספים, 44 דוחות תקופתיים למע"מ וניכו בהם מס תשומות בסכום (נומינלי) כולל של 814,810 ₪. זאת, כנטען בכתב האישום, "מבלי שהיה להם לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק ובמטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס אמת".

בשל כך יוחסו להן עבירות (כמספר הדוחות) לפי ס"ק 117 (ב) (5) לחוק.

עוד נטען באישום השני כי "בעשותם כאמור באישום זה, מסרו הנאשמים למנהל המכס והמע"מ 44 דוחות תקופתיים, הכוללים ידיעה כוזבת במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס". בשל כך יוחסו להם עבירות לפי ס"ק 117 (ב) (1) לחוק.

לאחר ניהול פרשת הוכחות ארוכה ניתנה הכרעת הדין ביום 30.6.2012.

בהכרעת הדין הורשעו כל המשיבים במיוחס להם באישום הראשון (עבירה לפי ס"ק 117 (א) (1) ובעבירות לפי ס"ק 117 (ב) (5) לחוק שיוחסו להם באישום השני. ביהמ"ש קמא זיכה את המשיבים מהעבירות לפי סעיף 117 (ב) (1) לחוק שיוחסו להם באישום השני.

כנגד זיכוי זה הגישה המדינה את הערעור שבפנינו.

נציין כי מלכתחילה הגיש המשיב 2 ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין והמדינה בערעורה זה עתרה מלכתחילה להחמרת העונש – אם יתקבל ערעורה על הזיכוי מהעבירות לפי ס"ק 117 (ב) (1) לחוק.

בהסדר דיוני שבין הצדדים, חזר בו המשיב 2 מערעורו והמדינה הודיעה כי היא מייחדת ערעורה לסוגיית הזיכוי מהעבירות הנ"ל בלבד – והיא חוזרת בה מערעורה על גזר הדין (גם אם יתקבל ערעורה לעניין אותו הזיכוי).

בבסיס אותו הסדר דיוני עמדה העובדה כי פסק הדין נשוא הערעור ניתן שמונה שנים לאחר שהוגש כתב האישום וכחמש עשרה שנים (!) לאחר האירועים נשוא כתב האישום.

2.בנימוקי הערעור שבכתב, ובטענות ב"כ המערערת על פה, טענה המערערת כי שגה בימ"ש השלום בקבעו בהכרעת הדין כי לא הוכחו כל יסודות העבירה שבס"ק 117 (ב) (1) לחוק – ביתר דיוק יסודות המרכיב הנפשי הנדרש לעבירה זו.

לטענת המדינה משקבע ביהמ"ש קמא כי נתקיים היסוד הנפשי הנדרש לעבירה לפי סעיף קטן 117 (ב) (5) – יפה כוחו של ממצא זה גם לס"ק 117 (ב) (1) – שכן המדובר באותו היסוד הנפשי.

ואלה הן הוראות החוק הרלבנטיות:

"117 (ב) עשה אדם מעשה מן המפורטים להלן במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, דינו מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61 (א) (4) לחוק העונשין התשל"ז 1977:

(1) מסר ידיעה כוזבת או מסר דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור

(2-4)...

(5) ניכה מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38.

(6-8)...".

ב"כ המערערת טוען כי ה"יסוד הנפשי" הנדרש בשתי העבירות הנ"ל הינו זהה – לאמור "במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס". ואם נקבע כי זה התקיים לעניין העבירה שבס"ק 117 (ב) (5) – הריהו מתקיים מניה וביה גם בעבירה המנויה בס"ק 117 (ב) (1).

3.דא עקא, ב"כ המערערת לא דק פורתא.