מ.י. מס הכנסה - חקירות ירושלים נ' הראל

גזר דין

1.הנאשמת הורשעה על פי הודאתה ב-22 עבירות של אי רישום תקבול, על פי סעיף 216 (7) לפקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה).

2.המדובר בעבירות שנעברו עת הנאשמת הפעילה פעוטון.

על פי אישומים ראשון עד עשירי, קיבלה הנאשמת מאחד מהורי הילדים בפעוטון עשרה תקבולים חודשיים ע"ס 1,750 ₪ כל אחד מחודש 9/01 ועד 6/02, אותם לא רשמה.

על פי אישומים אחד עשר עד עשרים, קיבלה הנאשמת מאחד מהורי הילדים בפעוטון עשרה תקבולים חודשיים ע"ס 1,750 ₪ כל אחד החל מחודש 9/01 ועד 6/02.

על פי שני אישומים נוספים ביום 1.9.01 קיבלה הנאשמת תקבול בסך 500 ₪ אותו לא רשמה וביום 3.9.98 קיבלה תקבול בסך 350 ₪ אותו לא רשמה.

3.הנאשמת כבת 61 אם לשלושה ילדים, סבתא לשבעה נכדים, ללא עבר פלילי.

4.ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשמת מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות, בשים לב לחומרת עבירות המס בכלל וההלכה הנוהגת להעדיף את האינטרס הציבורי על פני הנסיבות האישיות של הנישום. עוד צויין כי עבירות של אי רישום תקבול מונעות מרשויות המס לפקח על סכומי ההכנסה המתקבלים אצל נישומים ולגבות את המס המגיע.

המדובר בעבירות נפוצות שהפיתוי הכספי בצידן גדול, קל לבצען וקשה לגלותן.

ב"כ המאשימה הוסיף כי אפילו עברה הנאשמת את העבירות עקב מצב כלכלי קשה והצורך לטפל בבנה, אין לתת לכך משקל.

במקרה זה אין המדובר באירוע בודד או חד פעמי אלא במספר רב של עבירות שבוצעו על פני שלש שנות מס והדבר מצביע על שיטתיות.

המדובר בתקבול מהורים של שני ילדים שנרשמו לפעוטון שלא נרשם בספרי העסק, דבר שהפך את העבירות קשות לגילוי ומכאן נובעת החומרה.

5.הסנגור טען כי למעשה מדובר באי רישום שני תקבולים עיקריים שנפרסו על פני 10 תשלומים, כל אחד שהסכום הכולל הינו 35,850 ₪.

ספרי הנאשמת לשנים 1998, 1999, 2000 ו-2001 נבדקו באופן מקיף ומלבד עבירות אלה לא נתגלו עבירות נוספות.

המדובר בעבירות משנים עברו, הראשונה בהן נעברה לפני 12 שנים והאחרונה לפני 9 שנים.

הנאשמת הסירה את כל המחדלים עוד בשנת 2007, שנה לפני הגשת כתב האישום.

באשר לנסיבותיה האישיות נטען כי הנאשמת היתה קורבן למסכת התעללות ואלימות מצד בעלה במשך שנים, כנגד בעלה הוגש כתב אישום והוצאו צווי הגנה. (הוצגו מסמכים). כמו כן בעלה סובל מבעיות נפשיות.

הנאשמת עדיין לא התגרשה אך פרודה מבעלה משנת 2003.

בנה של הנאשמת סובל ממצב נפשי קשה,מטופל תרופתית והעבירות בוצעו כדי לתמוך בבנה ולממן עבורו טיפול פסיכיאטרי.

העסק אותה ניהלה נסגר, ביתה שלא היה מבוטח, נשרף. כיום מתגוררת הנאשמת בשכירות, מקיימת עצמה מעבודות מזדמנות, מטופלת על-ידי משרד הרווחה בעיר מגוריה. (הוגשו מסמכים).