מ.י. מס הכנסה - חקירות ירושלים נ' אלימלך

החלטה והכרעת דין

אני מתירה לנאשמת לחזור בה מכפירתה.

נוכח הודאת הנאשמת בכל האישומים המפורטים בכתב האישום, הנני מרשיעה אותה בעבירה המיוחסת לה בכל 37 האישומים המפורטים בכתב האישום - עבירה של אי רישום תקבול, עבירה לפי סעיף 216 (7) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961.

ניתנה והודעה היום כ"ד טבת תש"ע, 10/01/2010 במעמד הנוכחים.

שירלי דקל נוה, שופטת

גזר דין

הנאשמת, קרן אלימלך, הורשעה עפ"י הודאתה ובמסגרת הסדר, בכך שב- 37 האירועים המפורטים בכתב האישום, קיבלה במסגרת עבודתה כמפעילת רכב הסעות, תקבולים שונים ללא רישום בספרים, וזאת במהלך השנים 2003-2005.

בכל אחד מהמקרים הנאשמת קיבלה סכומים שנעים בין 130-470 ₪, סה"כ הכספים שהנאשמת קיבלה מבלי לרשום אותם, מסתכמים ב- 10,510 ₪.

הצדדים הגיעו להסדר לפיו טענו במשותף להטלת עונש מאסר בן חודש ימים, אשר ירוצה בעבודות שירות, אם הנאשמת תימצא מתאימה לכך על ידי הממונה על עבודות השירות בשב"ס.

בנוסף, עתרו הצדדים לכך שיוטל על הנאשמת קנס בסך 5,000 ₪ שישולם ב- 10 תשלומים.

לגבי נושא תקופת המאסר על תנאי וההתחייבות הצדדים טענו באופן חופשי.

ב"כ המאשימה הגיש את גליון הרישום הפלילי של הנאשמת, ולפיו הנאשמת עמדה לדין בעבר פעם אחת במסגרת ת.פ. 4001/03 בבית משפט השלום בראשל"צ בגין עבירה של העסקת תושב זר משנת 2002.

ב"כ המאשימה טען כי מדובר במקרה חמור וזאת מאחר שהנאשמת המשמשת כנהגת הסעות, נמצאת ברכב לבדה, ללא יכולת של רשויות המס לפקח על מעשיה מבחינת קבלת תקבולים עבור הנסיעות. במהלך תקופה ארוכה של כשנתיים, הנאשמת לא רשמה תקבולים שקיבלה ובכך הפרה את האמון שניתן בה.

ב"כ המאשימה ציין כי הנאשמת הודתה במיוחס לה בעת חקירתה ואף הגיעה להסדר אזרחי בנוגע לשומה במסגרתו שילמה 9,000 ₪.

ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשמת מאסר על תנאי והתחייבות ארוכים ומשמעותיים לאור חומרת העבירות.

ב"כ הנאשמת טען כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, הנאשמת עבדה כמפרנסת יחידה, פטורה לצורך מע"מ. הסכום המצטבר באישומים אינו סכום גבוה ובד"כ מוטלות על עבירות אלה קנס מינהלי בלבד.

הנאשמת הסירה את המחדל ושילמה קנס וזאת על מנת לסיים את הפרשה.

כמו כן, ב"כ הנאשמת טען שהנאשמת שיתפה פעולה עם משרדי החקירות ומסרה את כל הפרטים שנדרשה. על כן, עתר ב"כ הנאשמת לאמץ את ההסדר לעונש ולהסתפק במאסר על תנאי מינימלי.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ואת ההסדר אליו הגיעו, הגעתי למסקנה, כי נוכח כלל נסיבות העניין, ההסדר הינו סביר ועולה בקנה אחד עם רמת הענישה המקובלת.

נוכח כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הטיעון וגוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.מאסר לתקופה של חודש אחד. הנאשמת תפנה לממונה על עבודות השירות בשב"ס לבדיקת התאמתה לריצוי העונש בדרך של עבודות שירות ותוכל לרצות את המאסר בעבודות שירות, אם תימצא מתאימה לכך. הממונה על עבודות השירות בשב"ס מתבקש לנסות למצוא לנאשמת עבודה המתאימה לה בחודשים יולי אוגוסט 2010.