מ.י. מחלקת חקירות שוטרים ירושלים נ' אסיאהן ואח'

בפני

שופט בכיר יצחק שמעוני, שופט בכיר

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשמת 2 מהעבירה המיוחסת לה בכתב האישום. כמו כן אני מזכה את נאשם 2 מעבירה של איומים ומרשיעו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות.

האישום

כת האישום מייחס לנאשמים עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(בהתייחס לסעיף 380) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

הנאשם 1 מואשם גם בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק.

כך תואר האירוע שבגינו הואשמו הנאשמים בכתב האישום:

"1.בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירתו הנאשמים כשוטרים במשטרת ישראל.

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שירתו הנאשמים ברח' אגריפס בירושלים, בסמוך לשוק מחנה יהודה (להלן: "השוק"); נאשם 1 כמפקד צוות אבטחה ונאשמת 2 בצוות זה.

במסגרת תפקידה, נהגה הנאשמת, במהלך מספר חודשים בהם שירתה בשוק, לעכב לעיתים תכופות את מוחמד גולאני (להלן: "המתלונן"), אשר עבד באחד הדוכנים במקום, ולבקש כי יציג בפניה תעודה מזהה.

בתאריך 8.6.08, בשעה 08:30 או בסמוך לכך, לאחר שעיכבה הנאשמת את המתלונן, כמתואר לעיל, החליטה לעכבו אל נקודת המשטרה המצויה בשוק (להלן: "הנקודה"), וזאת מאחר ולטענתה הוא קילל אותה.

על מנת לבצע את העיכוב הזעיקה הנאשמת את הנאשם. הנאשם הגיע למקום, וביקש מהמתלונן להתלוות אליהם לנקודה. בהגיעם לנקודה, סגרו אחריהם הנאשמים את הדלת ונותרו לבדם עם המתלונן.

לפתע החלו הנאשמים לתקוף את המתלונן בכך שהנאשמת בעטה בו בגופו וכיבתה עליו סיגריה בכתפו הימנית, והנאשם היכה בו בעינו, באוזנו בידיו וברגליו, בחפץ כהה אשר החזיק בידיו.

בשלב זה, הרים הנאשם את נשקו, כיוונו אל המתלונן ואמר לו כי הוא יירה בו.

לאחר שניסה המתלונן לברוח מהמקום, תפס בו הנאשם והמשיך להכותו. כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים, נגרמו למתלונן חבלה בעינו, סימן כוויה בזרועו, אדמומיות בצווארו, שריטות באוזנו השמאלית ונפיחות בשפה העליונה.

במעשיו המתוארים לעיל,איים הנאשם באמצעות נשקו על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו, בכוונה להפחידו או להקניטו.

במעשיהם המתוארים לעיל, תקפו הנאשמים 1 ו-2 בצוותא חדא את המתלונן שלא כדין, וגרמו לו לחבלות של ממש".

עדויות המאשימה

2.העדות הראשונה שנשמעה מטעם המאשימה היא עדות המתלונן, מוחמד גולאני.