מ.י. מועצה מקומית ירוחם נ' אהרונוב

בפני

שופט אבישי זבולון

הכרעת דין

הואיל ומצאתי לנכון לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו, הנני מציין כבר בפתח החלטתי את דבר הזיכוי כאמור ולהלן יפורטו נימוקיי:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של השלכת פסולת בנין לפי סעיף 7.2 לחוק העזר לירוחם, חוק שמירת הניקיון תשמ"ד-1982, בכך שבתאריך 26/3/08 בשעה 12:30 השליך פסולת בנין לתוך מכולה המיועדת לפסולת ביתית בלבד.

בדיון שהתקיים ביום 19/1/09 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום ואמר: "לא הייתי במקום, לא שלי, עד היום יש שם מלא. הייתי בעבודה בבסיס" ולפיכך נקבע התיק להוכחות.

מטעם המאשימה העידו פנחס נבון, ששימש מנהל אגף שפ"ע עובר להגשת כתב האישום וראובן אלפסי, פקח עירוני במועצה מקומית ירוחם. מטעם הנאשם העידו הנאשם בעצמו, אבי חדד-סדרן עבודה בחברת א.ר מטיילי אברהם, ניסים ימין-עובד כנהג טיולית ואסתר דוידוב, אשת הנאשם.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

דיון

כאמור, מטעם המאשימה העידו שני עדים. האחד מנהל אגף שפ"ע והשני עובד באגף שפ"ע אשר רשם את הדו"ח לנאשם. אין חולק כי איש מהעדים לא ראה את הנאשם זורק את הפסולת למכולה, אלא ראו את הפסולת מונחת בתוך המכולה( ר' מוצגים ת/1 , ת/2 ).

ע.ת. 1 פנחס נבון העיד בחקירתו הראשית : "במועד המדובר, הייתי בסיור בסביבות הצהריים, וקיבלתי טלפון מתושב אנונימי שביקש להישאר בעילום שם ואמר לי שהנאשם זורק פסולת בניין בתוך מכולה של אשפה ביתית בחנייה ליד המקלט ליד ביתו. מדובר במכולה המיועדת אך ורק לאשפה ביתית רטובה. נסעתי עם הרכב והגעתי למקום, פתחתי את המכסה ואכן מצאתי פסולת בניין של בלוקים, אבנים וחול....מייד נגשתי לביתו של הנאשם, אני מכיר את הבית ואת הנאשם הרבה זמן. עליתי במדרגות ושמעתי רעשים של שיפוץ, נקשתי בדלת בחוזקה, והנאשם פתח לי את הדלת, ראיתי אותו עם סימנים של אבק, מחזיק שפכטל ביד, אמרתי לו את המילים הבאות: "תפנה את הפסולת שזרקת במכולה אם לא תקבל דו"ח". תגובתו היתה ומה עם הכלבים שאני מתלונן על השכן למעלה, ואכן יש סכסוך שכנים בינו לבין הדייר למעלה ואני עניתי לו שבנושא הכלבים נטפל אבל את הפסולת צריך לפנות וזה לא קשור ויצאתי" (עמ' 1 לפרוטוקול ש'13)

בהמשך נשאל העד בחקירה נגדית האם ראה את הנאשם זורק את הפסולת וענה – "לשאלתך האם ראיתי אותך במקום זורק פסולת בניין למכולה, אני משיב שלא" (עמ' 2 ש' 10)

באמצעות העד הוגש ת/1, בו יש שתי תמונות,שצולמו על ידי עת/2. האחת צילום של עת/1 ליד המכולה והשנייה צילום של הפסולת שהיתה במכולה, חלקה פסולת בניין וחלקה פסולת רגילה.

עת/2, ראובן אלפסי העיד בחקירתו הראשית כי הוא נקרא למקום על ידי עת/1, שביקש ממנו להגיע ולמלא דו"ח לנאשם. בהגיעו למכולה, הוא ראה ערימת בגדים ולא ראה כלל פסולת בניין ולאחר שהתקשר לעת/1 ואמר לו שאינו רואה פסולת בניין, הגיע ע.ת. 1 למקום ויחד הורידו את הסמרטוטים וגילו את פסולת הבניין.

עוד מסר העד בעדותו, כי הוא פנה לנאשם וביקש ממנו לפנות את הפסולת ומסר לו התראה, עליה סרב הנאשם לחתום. מטעם המאשימה הוגש דו"ח הפעולה (ת/3) של העד וכן הדו"ח שנמסר לנאשם (ת/4).

בחקירתו הנגדית הודה עד זה כי לא היו עדים למתן הדו"ח ולצילום התמונות וכן אמר :"לשאלתך האם ראיתי אותך זורק פסולת, אני משיב שלא...לשאלתך ביחס לתיאור העבירה, האם ראיתי אותך משליך פסולת כפי שכתבתי בדו"ח, אני משיב שלא ראיתי אותך, אבל ראו אותך אחרים. קיבלתי מהבוס שלי הודעה שהוא קיבל מאלמוני הודעה ועל סמך זה רשמתי את מה שכתוב בדו"ח." (עמ' 4 ש' 5)

מעדויות המאשימה עולה באופן חד משמעי כי הנאשם לא נצפה שהוא משליך פסולת בניין למכולה, אלא שהפסולת נמצאה במכולה סמוך לביתו.

עוד עולה מהעדויות כי אדם אחר, שביקש שלא להזדהות, ראה את הנאשם משליך פסולת ואולם המאשימה אינה יכולה לבסס אשמה לנאשם על מידע זה, שכן לא זימנה את ה"מודיע" לעדות.

הנאשם העיד בחקירתו הראשית, בין היתר :"באותו היום אני הייתי בבסיס, עם ויזה צבאית ועבדתי והייתי עמוס עם כל הטיולית עם כל הדברים של החיילים, שלושה ימים לא הייתי בבית מהתאריך 24/3/08 מהשעה 08:00 עד ל 26/3/08 בשעה 23:59 כי הייתה הארכה" (עמ' 15 ש' 25) ובהמשך "שאני הגעתי בתאריך 26/3/08, כשנכנסתי למחנה הר צבוע, בסביבות שעה 11:30 אז חזרנו מערוער, בכניסה בבסיס ראיתי בדיוק שיוצא נהג שנמצא עכשיו עד פה שמו ניסים, ועשינו שלום ועברתי...בכניסה לבסיס והוא ראה אותי. באותו יום נסענו מהר צבוע, דרך משאבי שדרה לצומת נגב, שם היו אימונים (שורה 14) לשם הגיע העד ניסים עם טיולית אחרת וחיילים משלו, זה היה בסביבות שעה 13:30 כבר הייתי שם עד 15:30, זה היה בשטח." (עמ' 16 ש' 12)

בהמשך נשאל הנאשם בחקירתו הנגדית, האם בהתאם לויזת העבודה שקיבל, הוא נדרש להישאר בשטח בכל ימי הויזה או שמא הוא יכול ללון בביתו והוא ענה "לא הגעתי הביתה" (עמ' 19 ש' 10).