מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' קומבר

גזר דין

הנאשם בפני הורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיפים 62(3), 64(ב) ו- 64(ד) (א) וסעיף 39א לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה").

תמצית הטענה העובדתית היא, כי ביום 03.11.2009 בשעה 23:00 או בסמוך לו, נהג הנאשם ברכב מסוג "מזדה" מ.ר. 72-618-62 בדרך הר הזיתים בירושלים, כשהוא שיכור. לאמיתו של דבר, הנאשם לא נבדק בגלל סירובו להיבדק והחזקה היא כי מי שמסרב להיבדק שיכור הוא.

סעיף 39א לפקודה קובע עונש מינימום של שנתיים פסילה לעבירת הנהיגה בשכרות. עם זאת, לבית המשפט נתונה הסמכות להפחית בנסיבות מיוחדות מעונש המינימום. לטעמנו, רשאי בית המשפט לקבוע כי פסילת המינימום כולה או חלקה תהיה פסילה על תנאי. (ראו ת"ת 10214/09 מדינת ישראל נ' כהן (לא פורסם, 17.11.2009) וראו בת"ת (י-ם) 16231/08 מדינת ישראל נ' השאש (לא פורסם, 09.08.2009).

בתי המשפט עשו פעמים רבות שימוש בסמכותם. הוחלט כבר בפסיקה כי זוהי סמכותם של בתי המשפט להחליט כי במקרים מסויימים עונש המינימום איננו מתאים. כך למשל בע"פ (נצ') 1355/06 מדינת ישראל נ' קסהון (לא פורסם, מיום 28.01.2007)), דחה כבוד השופט הווארי את ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על הנאשם והותירו על כנו, תוך שציין כי ה "עונש מאוזן, מידתי והולם את נסיבות המקרה". במקרה זה הורשע הנאשם לאחר שבדמו נמצא ריכוז אלכוהול של 170 מ"ג. בית משפט קמא (ת"ת 3879/05) גזר על הנאשם עונש של 11 חודשי פסילה, 6 חודשי פסילה על תנאי, 200 שעות של"צ, קנס ו-6 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט התחשב בכך שהנאשם נעדר עבר פלילי, סייע בפרנסת משפחתו מאז מותו של אביו, אינו מכור לטיפה המרה, מתפקד באורח תקין ואחראי במסגרות חייו השונות. הנאשם טען שם, כי שתה אלכוהול במסגרת מסיבה במהלכה הוזעק על ידי אשתו לבית חולים בשל מחלת בנו.

זאת ובנוסף, בע"פ 1183/07 מדינת ישראל נ' אחמד (לא פורסם, מיום 25.10.2007), אישר בית המשפט (מפי כבוד השופט הווארי) את גזר דינו של כבוד השופט דבור בת 6902/05 לנאשם שהורשע בשכרות לאחר שריכוז האלכוהול שנמדד בליטר נשוף היה 690 מיקרוגרם. במקרה זה השית בית המשפט על הנאשם קנס, פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים, פסילה בפועל לתקופה של 11 חודשים ו – 28 ימים, התחייבות ומאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. כבוד השופט הווארי התחשב בכך שהנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי, עברו התעבורתי מקל, הנאשם בן למשפחה שכולה וזו היא לו פעם ראשונה שהיה מעורב באירוע תעבורתי חמור. (ראו עוד בע"פ 5037/08 מדינת ישראל נ' כרמי ניסן (לא פורסם, 15.07.2008), וראו גם בעפ"ת (מר') 09-09-14209 ישר נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 03.11.2009)

בית משפט זה נתקל בנהגים רבים שהואשמו בעבירת הנהיגה בשכרות. מרביתם שונים מדמות ה'שיכור' במובנה המקובל. המדובר על פי רוב באנשים חיוביים ונורמטיביים, שסברו בכנות כי השתייה לא השפיעה עליהם והם יכולים לנהוג. נהגים אלה לא ידעו כי הם נוהגים ברמת השכרות האסורה בחוק. יש טעם לפגם שעונש המינימום הוא שנתיים פסילה. אין זה עונש מידתי יחסית לעונשים אחרים בפקודה. כך למשל יכול נאשם לדבר במכשיר נייד, לעבור באור אדום, ולגרום לתאונה ועדיין יהיה עונשו נמוך משמעותית מעונשו של מי שבדמו כמות אלכוהול מעבר למתור.

במקרה שלפנינו, המדובר בנאשם צעיר, בן 26, אינטלגנטי והמנהל אורח חיים נורמטיבי. לא ניתן להתעלם מהטענה כי בעת האירוע היה ויכוח שעניינו לטענת הנאשם אי שמירה על כבודו. לטענת הנאשם, הפגיעה בכבודה הייתה מה שגרם לו לסרב להיבדק והוא לא היה מודע בשעת הסירוב להשלכות רחוקות הלכת של הסירוב.

הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו, נטל אחריות לביצוע העבירה וחסך מזמנו של בית המשפט. שירות המבחן התרשם באופן חיובי מהנאשם ובנה לו תוכנית של"ץ בהיקף של 250 שעות בעבודות חונכות ושיעורי עזר במסגרת בית ספר מטעם המינהל הקהילתי אל טור, במזרח ירושלים. אין ספק שהעברת שעורי עזר עדיפה לציבור יותר מאשר פסילה גרידא ולא אוסיף בכך.

לא נראית לי עמדת המאשימה בהתנגדותה העקרונית לשל"ץ. עונש הפסילה הוא עונש שרק פוגע בנאשמים ולא תורם לחברה. שירות לטובת הציבור מנגד תורם לחברה ומהווה גם עונש ברור ומוחשי לנאשם.

לאור האמור, ולאחר ששקלתי את נסיבות האירוע, נסיבותיו של הנאשם ואת האינטרס הציבורי, ובהתחשב בשלל גזרי דיני שבהם דנתי בכל הנימוקים הרלוונטים, ובהתחשב בכך שבפועל מדיניותו של מותב זה היא המדיניות המקובלת ברוב בתי המשפט לתעבורה בישראל אני דן את הנאשם כדלהלן:

פסילה של שנתיים ימים, מתוכם ירוצו בפועל אחד עשר חודשים, בניכוי 30 ימים בהם נפסל מנהלית. הפסילה של עשרת החודשים תחושב החל מיום 18.03.2010 (בו הפקיד הנאשם את רישיונו). יתרת שלושה עשר חודשים, יהיו על תנאי לשלוש שנים, אם ינהג בזמן שכרות.

250 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע הנאשם בעבודות חונכות ושיעורי עזר במסגרת בית ספר מטעם המינהל הקהילתי אל טור, במזרח ירושלים. במידה ויהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע את השינוי וידווח על כך בכתב לבית המשפט. הנאשם מוזהר כי אם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את השל"ץ ולגזור את דינו מחדש.

למרות שלא הוטל עליו עונש של מאסר על תנאי, הנאשם מוזהר כי העונש על נהיגה תחת השפעת אלכוהול בפעם שנייה, הוא מאסר בפועל.

5129371

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לצדדים ולשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן בלשכתי בהעדר הצדדים היום ‏יום שלישי 11 ינואר 2011.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: