מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' עסלי

הכרעת דין

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של הסעת ילד כאשר הוא אינו רתום במושב מתאים.

הנאשמת כפרה באישום וטענה כי הילד היה רתום.

מטעם המאשימה העידה השוטרת אלינור קרדי, הנאשמת העידה לעצמה.

לאחר ששקלתי את ראיות הצדדים באתי לידי מסקנה כי יש לקבלת את גרסת השוטר ולדחות את גרסת הנאשמת.

מדובר בשוטרת ותיקה, מנוסה ומיומנת אשר הוצבה במקום לצורכי אכיפה.

לא הוצג לפני נימוק שיש בו לבסס הנחה כי השוטרת טעתה או לא דיברה אמת. בהעדר טענות של ממש כנגד הגינותו של שוטר, מהימנותו אינה מוטלת בספק וביהמ"ש יכול לבסס עליה קביעות עובדתיות איתנות (ע"פ (י-ם) 2416/08 גלבוע נ' מדינת ישראל).

השוטרת העידה כי הבחינה באופן ברור בילד היושב במושב האחורי של הרכב כאשר הוא אינו חגור. יתרה מכך, הילד נסע כאשר פניו לכיוון החלון האחורי של הרכב וזאת בה בשעה שהשוטרת מצויה ברכב הנוסע בעקבות רכב הנאשמת.

לעומת זאת, גרסתה של הנאשמת אינה מבוססת אלא על מנהגו של הילד שלא לשחרר את חגורת הבטיחות בזמן הנסיעה.

לאור כל האמור ועל אף שמדובר בעדות יחידה במשפט פלילי, אני מחליט להרשיע את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ט סיון תש"ע, 01/06/2010 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

גזר דין

לנאשמת נמסרה הודעת תשלום קנס ע"ס 250 ש"ח, בה יוחסה לה עבירה של הסעת ילד לא רתום.

לאחר ניהול הוכחות הורשעה הנאשמת בעבירה הנ"ל.

שעה שנאשם בוחר לנהל משפט הוכחות בעניינו אין בית המשפט כבול לסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס (ע"פ (ירושלים) 2452/08 פדרמן נ' מדינת ישראל).

המחוקק אפשר לנאשם לשלם סכום קנס מינימלי ומופחת, מבלי להדרש להליכים משפטיים. אם נדרשו הליכים משפטיים והנאשם הורשע, לא יפחת הקנס שיוטל עליו מהסכום הנקוב בהודעת הקנס (סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי).

בענייננו, לא ניתן להסתפק בסכום המינימלי הנ"ל, שכן מדובר בסכום קנס נמוך ביותר ולנאשמת 7 הרשעות קודמות, כולל עבירה דומה, אם כי ישנה ביותר.

לפיכך, אני דן את הנאשמת לתשלום קנס בסך 500 ₪ אשר ישולם עד ליום 1/7/2010.

אני פוסל את הנאשמת לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 14 יום וזאת על תנאי למשך שנה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.