מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' עליאן

הכרעת דין

הנאשם בפני נאשם בכך שביצע מעשה שיש בו כדי לצמצם, לסכן ולמנוע את השימוש בדרך ולהפריע לתנועה בחופשיות בכך שהעמיד את משאיתו באופן שהיא חוסמת את המדרכה ואת נתיב הנסיעה.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ובכפירתו אמר שלא הפריע לתנועה וכי מנהל האתר והקבלן הם עדיו.

הנאשם הוזהר כי עליו להביא את עדיו ואת ראיותיו להוכחות היום.

במאמר מוסגר יצויין כי אכן מועד ההוכחות נקבע למחר והוקדם מאילוצים של בית המשפט. אולם, תובע דובר השפה הערבית התקשר בהנחייתי אל הנאשם, הסביר לו את הקדמת הדיון, הסביר לו כי עליו להביא את עדיו והנאשם אינו חולק כי ידע על מועד הדיון היום וכי הודעה על כך אף נשלחה לו בכתב.

בנסיבות אלה, אין לנאשם להלין על העדר עדיו וראיותיו, אלא על עצמו.

העיד בפני שוטר מקצועי שהבחין בעבירה על כל מרכיביה, צייר סקיצה ממנה עולה בבירור כי חניית המשאית חסמה הן את המדרכה והן את נתיב הנסיעה וכי הדבר גרם להפרעה לתנועה באשר כלי רכב נאלצו לסטות לנתיב הנגדי על מנת להמשיך בנסיעתם.

הנאשם למעשה אינו כופר בהפרעה אלא טוען כי המדובר בליקוי תשתיות במקום. אין בכך משום טענת הגנה. הגם שהנאשם, כאמור, לא הביא את מנהל העבודה או הקבלן על מנת שיגידו שאכן לא ניתן לבצע עבודה במקום מבלי לגרום להפרעה לתנועה.

יתר על כן, אפילו אם אקבל גירסתו של הנאשם כי לא הצליח להזמין עדיו להיום, הרי שברי כי את התמונות היה עליו להביא עימו, וגם מינימום זה הוא לא עשה.

בנסיבות העניין, לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות, ולאחר ששמעתי את הנאשם וגירסתו, מצאתי להעדיף את גירסת המאשימה ולהרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת לאחר שהזהרתי עצמי כי מדובר בעדות יחיד מול עדות הנאשם.

ניתנה והודעה היום כ"ז אייר תש"ע, 11/05/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

גזר דין

הנאשם בפני הורשע בעבירה של הפרעה לתנועה.

כלל ידוע הוא כי משבוחר לנהל הוכחות בתיק שהוא מסוג ברירת משפט אין בית המשט כבול לקנס המקורי.

עברו של הנאשם מכביד ומצאתי כי בנסיבות העניין לא ניתן להסתפק בקנס המקורי.

עם זאת, עמדתה העונשית של המאשימה מחמירה מידי בנסיבות העניין ולא מצאתי להטיל על הנאשם פסילה בפועל.

אני דנה איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1.לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ אשר ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 750 ₪ כ"א החל מיום 1.7.10.

2.לפסילה מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חודשיים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.