תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
6294-10
23/05/2010
|
בפני השופט:
שרון לארי-בבלי
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה
|
הנתבע:
אבראהים סלמאן
|
הכרעת-דין,גזר-דין |
הכרעת דין
הנאשם בפניי נאשם בכך שלא עצר את רכבו לפני קו העצירה בניגוד לתקנה 64 (ד') לתקנות התעבורה.
כבר בפתח דבריי אציין כי די לי בסקיצה נ/1 אותה ערך הנאשם על מנת להרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו וזאת מאחר ועל פי הציור אותו ערך בעצמו, עומד האוטובוס כאשר קו העצירה נמצא במרכזו וכאשר למעשה מחצית האוטובוס חורגת אל מעבר לקו העצירה.
בכך למעשה הפר הנאשם את הוראות החיקוק וניתן להרשיעו על סמך כך.
אולם למעלה מן הצורך אתייחס לעדות השוטר. השוטר העיד כי עמד בנקודה המסומנת בת/2 והבחין ברכב הנאשם מתקדם אל הצומת וחוצה את קו העצירה בלא עצירה כלל. הנאשם טוען כי השוטר לא עמד במקום אותו סימן, אלא מעבר לכביש. טענה זו דינה להידחות ולו מן הטעם שאין כל הגיון בכך ששוטר המוצב בצומת לצורך אכיפה יעמוד במקום אשר ממנו איננו יכול להבחין בעבירה על כל מרכיביה.
השוטר לא פסל את הגירסה שרכבו חנה מעבר לכביש. אולם הוא עצמו עמד במקום המסומן בת/2 ולכך לא מצאתי סתירה.
גם עדותו של עד ההגנה אין בה כדי לסייע לנאשם מאחר ועד ההגנה עצמו העיד כי לא יכול היה לראות את קו העצירה.
נוכח כל האמור לעיל ולאחר שהזהרתי עצמי כי המדובר בעדות יחיד אל מול עדות הנאשם ועד מטעמו, מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
ניתנה והודעה היום י' סיון תש"ע, 23/05/2010 במעמד הנוכחים.
שרון לארי-בבלי, שופטת
גזר דין
הנאשם בפניי הורשע בעבירה של אי ציות לתמרור עצור. כלל ידוע הוא כי משבוחר נאשם לנהל הליך הוכחות בתיק שהוא מסוג ברירת קנס, אין בית המשפט כבול לקנס המקורי.
נוכח זאת ונוכח עברו המכביד של הנאשם אשר לחובתו 85 הרשעות ב 28 שנות נהיגה, אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 500 ₪ בשני תשלומים שווים ורצופים בסך 250 ₪ כל אחד החל מיום 1.7.10.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.
ניתן והודע היום י' סיון תש"ע, 23/05/2010 במעמד הנוכחים.
שרון לארי-בבלי, שופטת
הוקלד על ידי: אורנה גוזלן
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת