מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' מזרחי

גזר דין

הנאשם שלפני הורשע, על פי הודאתו שניתנה בפתח ישיבת ההוכחות ועל פי הסדר טיעון, בעבירה של נהיגה בשכרות, כאשר בגופו נמדד אלכוהול בריכוז של 455 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף.

על פי ההסדר ביקשו הצדדים כי בית המשפט יטיל על הנאשם מאסר לתקופה חודש ימים, אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

המאשימה מבקשת כי תוטל על הנאשם פסילה למשך 4 שנים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס.

בטיעוניה לעונש מציינת המאשימה כי הנאשם הורשע בעבר, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של נהיגה בשכרות. משכך, היה עליו להקפיד ולהישמר לבל יעבור עבירה זהה נוספת.

הסניגור מבקש להימנע מלהטיל על האשם פסילה נוספת לפסילה המנהלית אותה ריצה.

בטיעוניו הפנה הסניגור לרקע של הנאשם, לנסיבותיו האישיות, הכלכליות והמשפחתיות, לפציעתו במסגרת שירותו הצבאי ולמצבו הנפשי בעקבות אירוע אותו חווה, לדבריו, במהלך שירותו בצה"ל. הסניגור טען עוד כי במסגרת האישום הקודם בגין נהיגה בשכרות הוא נידון לעונשים קלים ביותר, לאחר הסדר טיעון. לפיכך ביקש הסניגור שלא לראות את העבירה הנוכחית בה הורשע הנאשם כעבירת שכרות שניה.

בצידה של נהיגה בשכרות נקבעה על ידי החוקק פסילה לתקופת מינימום בת שנתיים ימיים.

בפסיקה נקבע באופן עקבי כי נסיבות בהן הנאשם צעיר או לחילופין מבוגר, עברו התעבורתי נקי או אינו מכביד, פרנסתו תלויה ברישיון הנהיגה שלו, הוא סועד את בני משפחתו, הנאשם תורם לחברה וכיוצא בזה, אינן אלא נסיבות אישיות "רגילות", ואין לראותן כטעמים מיוחדים דיים להפחתה מעונש הפסילה המינימאלי שנקבע בחוק. גמישותו של השופט לעשות שימוש בסמכות לסטות מעונש הפסילה המינימאלי, הינה מצומצמת ושמורה למקרים חריגים ביותר (ראו: ע"פ (י-ם) 2699/08 מדינת ישראל נ' לוי, עפ"ת (י-ם) 54017-03-11 מדינת ישראל נ' גוריבסקי, עפ"ת (י-ם) 11553-04-11 מדינת ישראל נ' רחמים).

בהתאם, יש לראות את הנסיבות שפורטו על ידי הסניגור כנסיבות "רגילות", ולא כנסיבות חריגות ביותר המאפשרות לקבל את בקשת ההגנה ולהסתפק בפסילה קצרה.

לנוכח עבירת השכרות הקודמת שנעברה על ידי הנאשם, אף לא ניתן להסתפק בפסילת המינימום הנ"ל.

עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בהודאתו, גם אם בשלב מאוחר, ובנימוקים המפורטים בגזר הדין שניתן כנגד הנאשם בעבירת השכרות הקודמת בה הורשע, אין להחמיר עם עימו מעבר למידה.

לאור נסיבותיו של הנאשם ולנוכח הפסילה הארוכה אותו עליו לרצות, לא יוטלו קנס ופסילה מותנית.

אני דן איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1.לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים בקיזוז חודש פסילה מנהלית. הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רישיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 19/9/2011.

2.אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך חודש. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב לפני המפקח על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה ביום 16/8/2011 בשעה 9:00, במפקדת מחוז הדרום, יחידת עבודות שירות, ליד כלא באר שבע.

על הנאשם לעדכן את משרד הממונה על עבודות שירות בכל שינוי בכתובת מגוריו.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, כי תערכנה ביקורות פתע לבדיקת עמידתו בפיקוח. אם הנאשם יפר את התנאים או אם יחלו שינויים במצבו הבריאותי אשר ימנעו ממנו לרצות את עבודות השירות, יופסקו עבודות השירות באופן מנהלי, והנאשם ירצה את עונשו במאסר ממש.

3.אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 5 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם הנאשם ינהג בזמן פסילה ו/או בשכרות ו/או תחת השפעת אלכוהול.