מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' מגאהד

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בו מיוחסות לו 3 עבירות של נהיגה בזמן פסילה, עבירה של נהיגה ללא ביטוח ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

על פי עובדות כתב האישום נפסל הנאשם מלנהוג ב-3 מקרים שונים על ידי ביהמ"ש לתעבורה, וכדלהלן:

ביום 4/6/2007 לתקופה של 3 חודשים על ידי ביהמ"ש לתעבורה בירושלים.

ביום 21/1/2008 לתקופה של חודש על ידי ביהמ"ש לתעבורה בעכו.

ביום 25/2/2008 לתקופה של 5 חודשים על ידי ביהמ"ש לתעבורה בפתח תקוה.

דבר הפסילות הודע לנאשם על ידי שוטר ביום 6/5/2009.

כמו כן, רישיון הנהיגה של הנאשם פקע ביום 8/2/2006.

על אף שהנאשם לא החזיק ברישיון נהיגה בתוקף, וחרף הפסילות שהושתו עליו ואשר הובאו לידיעתו, נהג הנאשם ברכב ביום 26/7/2009.

לאחר דחיות רבות ומיותרות שנגרמו בשל העדרותו של הנאשם אשר הצריכו, בין היתר, להורות על מתן צו הבאה כנגד הנאשם, התייצב הנאשם להקראה ביום 15/7/2010.

במועד ההקראה הנאשם הודה בכך שהוא נהג ברכב ביום 26/7/2009 ובפסילות שהושתו עליו.

הנאשם כפר בכך שדבר הפסילות הובא לידיעתו, שנהג ברכב בעודו פסול מלנהוג ביודעין וללא ביטוח בתוקף, ושרישיון הנהיגה שלו פקע למעלה מ-6 חודשים קודם למועד האירוע. לגרסתו, החזיק ברישיון נהיגה זמני בתקופות שונות, וגם במועד האירוע.

התיק נקבע להוכחות להיום בשעה 9:30.

לנאשם הובהר כי אם לא יתייצב יישפט בהעדר.

השעה כעת 10:33, ואין התייצבות מטעם הנאשם.

בהעדר התייצבות הנאשם שמעתי את ראיות המאשימה.

כפי שעולה מעדויות אלו דבר הפסילות שהושתו על הנאשם הודע לו על ידי השוטר שמשון כהן במועד בו חקר השוטר את הנאשם תחת אזהרה ביום 6/5/2009.

עובדת משרד הרישוי העידה לפניי כי רישיון הנהיגה של הנאשם פקע ביום 8/2/2006, וכי החל ממועד זה לא נמסר לנאשם רישיון נהיגה זמני.

מכאן מתחייבת המסקנה כי במועד האירוע הנאשם נהג על אף שידע את דבר הפסילות שהושתו עליו, ובזמן שרישיון הנהיגה שלו פקע בתקופה העולה על 6 חודשים. ממילא, לא החזיק הנאשם במועד האירוע בתעודת ביטוח בת תוקף.

משכך, הוכיחה המאשימה את האישומים המיוחסים לנאשם מעבר לכל ספק סביר. לכן, אני מחליט להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.