מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' כהן

החלטה

חוק סדר הדין הפלילי קובע כי לכל צד הזכות לקבוע את סדר הבאת ראיותיו (למעט כללים ברורים לעניין מומחים). לא מצאתי כי קמה לב"כ הנאשם הזכות לקבוע איזה עד ישמע ראשון.

ב"כ המאשימה יקבע איזה עד יעיד ועל פי איזה סדר.

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תש"ע, 20/06/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

החלטה

העד הינו שוטר סיור במשטרת ישראל ומתוקף תפקידו נתקל במקרים דומים למקרה שבפני בתדירות גבוהה. על כן, טבעי הדבר, כי מפאת הזמן אשר חלף והאירועים הרבים בהם השתתף, לא יזכור את פרטי הארוע.

עלינו לבדוק, איפוא, האם יש לקבל את האמור בדוח הפעולה במקום עדותו של ע"ת 1, וזאת בהתאם לכלל בדבר "הקפאת הזכירה שבעבר".

כותב י' קדמי בספרו "על הראיות", חלק שני, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשנ"ט- 1999, עמ' 576, כי:

"כאשר עד מעלה על הכתב - בתרשומת, בדו"ח, בהודעה ובכל דרך אחרת (להלן: "רישום עצמי") - פרטיה של "התרחשות" שהוא עד לה, סמוך להתרחשות, ולאחר מכן הוא נקרא להעיד בבית-המשפט על פרטי אותה התרחשות, רשאי בית המשפט לקבל את הכתב כראיה

לתוכנו אם הוא משתכנע:

ראשית- שהרישום שנעשה בשעתו על ידי העד - או מפיו הינו רישום כן, אמיתי ומדוייק.

שנית - כי טענת העד שאין הוא זוכר את פרטי ההתרחשות - הינה טענה כנה ואמיתית, או - שבנסיבות העניין, אין לסמוך על זכרונו של העד בעניין פרטי ההתרחשות ומן הראוי להעדיף, את הרישום שנערך בהקשר זה בשעתו. בנסיבות אלו רשאי בית המשפט לקבל את הרישום כראיה לאמיתות תוכנו, ואף ליתן משקל מועדף על פני עדותו של העד".

נוכח האמור לעיל ומאחר והעד אינו זוכר את פרטי האירוע, אני מקבלת את דוח על פי כלל הקפאת הזכרון.

הדוח מוגש ומסומן – ת/1

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תש"ע, 20/06/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

החלטה

העד הוזמן על ידי בית המשפט והודעה על הדיון היום נמסרה לבן משפחה. בנסיבות אלה אין המדובר ברשלנותה של המאשימה ולא מצאתי מקום לחייבה בהוצאות.

גם עדת ההגנה שהוזמנה היום על ידי הנאשם לא התייצבה ובכל מקרה נדרש בית המשפט לקבוע מועד נוסף לתיק זה.

נקבע להמשך הוכחות ליום 14.11.10 בשעה 12:00. המאשימה תזמן את המעורב.

במועד זה יישמעו כל עדי התביעה וההגנה וכן סיכומים בעל פה. עד שלא התייצב יראו את הצד כאילו וויתר על עדותו .