מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' ישר

הכרעת דין

הנאשם בפניי נאשם בכך שנהג ברכבו בו מותקנות חגורות בטיחות כאשר הוא איננו חגור.

העידה בפניי שוטרת אשר לא זכרה את האירוע אך כתבה דוח ובו נכתבו כל רכיבי העבירה. ב"כ הנאשם העלה למעשה שלוש טענות עיקריות:

האחת, שהרכב הוא רכב בעל זגוגיות כהות ולכן השוטרת לא יכולה היתה להבחין בעבירה. עובדה זו לא הוכחה והנאשם לא הביא ולו צילום של רכבו על מנת להוכיח דברים אלו.

שניה, שהשוטרת עמדה במרחק מה מאחורי רכבו של הנאשם. השוטרת אומנם לא זכרה היכן עמדה, אולם היא עמדה על כך שלא היה נרשם הדוח אם לא היתה מבחינה בעבירה על כל מרכיביה, ובפרט שהיא איננה שוטרת תנועה. לעניין זה אבהיר כי הנאשם לא דחה את האפשרות שבשלב כלשהו, היה רכב השוטרת מקביל אליו.

שלישית, שתגובתו של הנאשם הוצאה מהקשרה. מעבר לעובדה שטענה זו היא טענה כבושה אשר השוטרת לא עומתה עימה, הרי שהטענה איננה עומדת במבחן ההגיון. מקובלים עליי דברי ב"כ המאשימה כי הטענה ש"עכשיו יצאתי מהבית", אמירה שאיננה מוכחשת על ידי הנאשם נועדה להסביר את היותו לא חגור ולא כתוספת לאמירה שהיה חגור.

ב"כ הנאשם טוען שהשוטרת נמנעה מלציין עדים שהיו עימה ברכב. השוטרת איננה מכחישה כי היה עימה שוטר, אולם אם רצה ב"כ הנאשם כי עדים אלה יתייצבו, היה עליו לבקש זאת במועד ההקראה שהרי המאשימה איננה יודעת את מה שיודע הנאשם והוא שהיו שוטרים נוספים ברכב. על כך אוסיף כי כאשר אין מצויינים פרטי העדים אין זאת אלא שיתר השוטרים לא הבחינו בעבירה.

הנאשם לעומת זאת לא הביא את שני הנוסעים שהיו עימו ברכב, האחת חברתו והשני חבר שלו. כלל ידוע במשפט הפלילי כי הימנעות מהבאת עד כמוה כאילו התייצבו עדים אלה והעידו כנגד גירסתו של הצד הנמנע.

לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בדוח אותו ערכה השוטרת וחזקה (שלא נסתרה) שהיא הבחינה בעבירה וכך גם העידה ולכן, לאחר שהזהרתי עצמי כי המדובר בעדות יחיד אל מול עדותו של הנאשם, מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תש"ע, 27/06/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

גזר דין

הנאשם בפניי הורשע בעבירה של אי חגירת חגורת בטיחות בהיותו נהג. כלל ידוע הוא כי משבוחר נאשם לנהל הוכחות בתיק שהוא מסוג ברירת קנס, אין בית המשפט כבול לקנס המקורי, ובית המשפט נוהג להגדיל הקנס.

בנסיבות העניין שלפניי הנאשם נוהג משנת 2005 וצבר 4 עבירות קודמות וביניהן עבירה דומה, ובנסיבות אלה מצאתי להכפיל הקנס.

הנאשם ישלם קנס בסך 500 ₪ לא יאוחר מיום 1.8.10.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תש"ע, 27/06/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

הוקלד על ידי: אורנה גוזלן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: