מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' חמאיסה

גזר דין

הנאשם שלפני הורשע, על פי הודאתו שניתנה לאחר שנשמעו מרבית עדי המאשימה, בעבירות של גרימת נזק לרכוש או אדם, נהיגה רשלנית, סטיה מנתיב, גרם חבלה של ממש, נהיגה ללא רישיון נהיגה (לא מורשה), אי ציות להוראת שוטר, נהיגה ברכב עליו ניתנה הודעת איסור שימוש ונהיגה במהירות בלתי סבירה.

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם ברכב ביום 29/6/2007, בזמן שאינו מורשה לנהיגה. ניידת משטרה סימנה לנאשם לעצור בצד הדרך אך הנאשם ביצע פנית פרסה והחל להימלט מהמקום. תוך כדי בריחתו נהג הנאשם ברשלנות, סטה מנתיב נסיעתו והתהפך לתעלה שבנתיב הנגדי לכיוון נסיעתו. כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם חבלה של ממש (שבר בידו) והרכב בו נהג ניזוק. בגין הרכב בו נהג הנאשם במועד האירוע נמסרה הודעת איסור שימוש והנאשם נהג בו במהירות שאינה סבירה לתנאי הדרך.

עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה או בזמן פסילה הינן עבירות חמורות, הטומנות בחובן סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל), והמצדיקות הטלת עונש מאסר בפועל גם כאשר מדובר בעבירה ראשונה (ע"פ (י-ם) 8392/04 עליאן נ' מדינת ישראל, ע"פ (י-ם) 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל). עבירות אלו מצביעות על זלזול עמוק בחוק ובחובה הבסיסית המוטלת על הפרט לקיים את הכללים שהחברה קבעה להבטחת חייהם ושלומם של בני הציבור (ע"פ (ירושלים) 4218/09 מדינת ישראל נ' בן דוד). אדם הנוהג מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה,לעיתים רבות אינו בקיא בחוקי התנועה ובאופן הפעלת הרכב, בכך יש כדי להוות סיכון ממשי ומיידי לכלל הציבור בכביש (עפ"ת (י-ם) 37090-05-10 עודה נ' מדינת ישראל ). יש בעבירות אלו לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול: הסיכון לנהג עצמו ולעוברי הדרך, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות הדרכים אם יתרחשו בעת הנהיגה (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל).

הסיכון שיצר הנאשם במקרה זה התממש, אף אם באופן חלקי בלבד, כאשר הנאשם נהג באופן רשלני והתהפך עם רכבו לתעלה שבצד הדרך.

הנאשם הוסיף חטא על פשע ולאחר שקיבל הוראה משוטרים לעמוד בצד הדרך בחר שלא לקיים את הוראתם ונמלט מפניהם.

הפסיקה עמדה על החומרה שבהימלטות משוטרים, כשהיא לעצמה. הפסיקה הבהירה שיש בתופעה זו, שפשטה למרבה הצער בכבישי הארץ, כדי לסכן חיי אזרחים תמימים ולחתור תחת אושיות שלטון החוק ולפגוע ביכולתן של רשויות האכיפה לבצע עבודתן ללא מורא (ראו: עפ"ת (י-ם) 42197-04-10 אוסאמה נ' מדינת ישראל).

התאונה שגרם הנאשם מהווה התממשות, גם אם חלקית, אף של סיכון זה שיצר הנאשם.

אם לא די בכך, כפי שעולה מן הראיות, הנאשם הסיע ברכבו שני נוסעים, אחד מהם ילד קטן. כאמור, ביחס לרכב ניתנה הודעת איסור שימוש.

לקולא יש להביא בחשבון את הודאתו של הנאשם, בשלב בו ניתנה.

עוד יש להביא בחשבון כי הנאשם חסר עבר פלילי וכן חסר עבר תעבורתי כנהג. לנאשם שתי הרשעות קודמות כהולך רגל.

כמו כן, יש טעם בטענת הסניגור כי כתב האישום הוגש כנגד הנאשם כשנתיים וחצי לאחר האירוע, ובשנים שחלפו מאז האירוע ועד כה לא הורשע הנאשם בעבירה פלילית או תעבורתית.

לנוכח כל האמור, אינני רואה מנוס מלהטיל על הנאשם עונש מוחשי שירוצה במאסר בפועל. מדובר בשורת עבירות חמורות ומסוכנות ביותר, ועל ביהמ"ש להטיל על הנאשם עונש שיהלום את חומרתן של עבירות אלו.

עם זאת, בשונה מהעובדות שנידונו בעפ"ת (י-ם) 42197-04-10 הנ"ל לא הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה פוחזת ולא נטען כי במהלך נהיגתו נהג בנהיגה פרועה.

לטעמי, נהיגה פרועה במהלך הימלטות הינה שיקול נכבד לחומרא, שאינו חל במקרה דנן.

אני דן איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1.לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ אשר ישולם ב-5 תשלומים חודשיים החל מיום 1/3/2012.

2.לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים. הנאשם פטור מהפקדת רישיון נהיגה. המזכירות תחשב מועד הפסילה מהיום.

משרד הרישוי יאפשר לנאשם לקבל שעורי נהיגה בלוויית מורה מוסמך ואף לגשת למבחן עיוני ומעשי בתקופת הפסילה, הכול בכפוף להוראות גזר הדין.

3.אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 9 חודשים. הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו במזכירות הפלילית של בימ"ש השלום בבאר שבע ביום 12/2/2012.