מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' גטה

בפני

סגן נשיא יוסף ריבלין

הכרעת דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

1.העובדות המוסכמות

אין מחלוקת כי ביום 29.1.10 סמוך לשעה 02:30 נבדק הנאשם בינשוף ונמצא שיכור – רמת אלכוהול שנמצאה בדגימת דם שהנאשם נשף היתה 570 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף.

2.השאלה שבמחלוקת

בעוד המאשימה גורסת כי הנאשם נהג גורסת ההגנה כי הנאשם לא נהג ושעה שהגיעו השוטרים לרכב, הנאשם טרם נכנס לרכב.

3.תימצות הראיות

מטעם המאשימה העידו השוטרים : רס"ר ישעיהו קסדו (ע.ת. 1) ורס"ר שירן בן כליפא (ע.ת. 2).

מטעם ההגנה העידו הנאשם וע.ה. שדי רובל (חברו של הנאשם).

ע.ת. 1 לא ראה האירוע כלל ותפקידו התבטא בכך שעיכב ואף אזק הנאשם לאחר שהובא לידיעתו כי הנאשם התפרע על ידי ע.ת. 2 (ראה דו"ח פעולה ת/1).

ע.ת. 2 הינה העדה היחידה לעניין השאלה שבמחלוקת. בדו"ח שערכה ע.ת. 2 (ת/2) רשמה "הנ"ל שנהג ברכ בהנ"ל ביחד עם נוסע במושב קדמי מכיוון כללי אולמי אחוזה לאליהב 13. כאשר הבחין בי ובמתנדב ישראל הנהג הנ"ל יצא מהרכב. ניגשתי אליו... ומסר(הנאשם – י.ר.) שלא נהג...."

בהמשך כותבת ".... לציין כי נשמר קשר עין רצוף עד לעצירת הרכב, הנ"ל לבש בגדים בהירים הבחנתי בנהיגתו בברור....".

בחקירתה בבית משפט אמרה ע.ת. 2 כי אינה זוכרת פרטי האירוע ולפיכך לא ידעה לומר מאיזה מרחק הבחינה ברכב (פרוט' עמ' 4 ש' 32 ועמ' 5 ש' 1).

ע.ת. 2 גם אמרה "לא הייתי עושה עוול לאדם ולא הייתי מאשימה בשכרות" (פרוט' עמ' 6 ש' 3-2).

בהמשך אמר ע.ת. 2 "עמדתי באהליאב בו הוא בא מכיוון אחוזה ונעמד ב- 13 היכן שהייתי" (פרוט' עמ' 6 ש' 18-17).

בדו"ח פעולה (ת/3) רשמה ע.ת. 1 מפי הנאשם "לא נסעתי" (ס'ע 3 וראה גם "תחקור חשוד" סע' 1).

הנאשם ועד ההגנה העידו כי הנאשם לא נהג ומי שהיה אמור לנהוג אותו ערב היה עד ההגנה. הנאשם העיד כי הרכב רשום על שמו ומשמש את אביו. לגבי האירוע מפרט הנאשם "... התקדמנו לכיוון הרכב... הייתי קצת שתוי ובאתי להיכנס למושב האחורי לשכב שם ובא רכב סמוי במהירות גבוהה. הוא בא אלי ואמר לי "אתה נהגת". אמרתי שאין לי רשיון ושלא נהגתי..." (פרוט' עמ' 10 ש' 8-5 וראה גם ש' 14 ועמ' 11 ש' 22, עמ' 12 ש' 27, עמ' 13 ש' 7 ועמ' 14 ש' 19).

ע.ה. העיד כי הוא לא שתה איתו ערב ולגבי האירוע סיפר "... רציתי לפתוח לו (לנאשם י.ר.) את הדלת שמאלית אחורית מאחורי הנהג, הגיע שוטר... הגיח משום מקום ויצא מהרכב אדם אחד והבנו שזו משטרה..." (פרוט' עמ' 15 ש' 15-3 וראה גם פרוט' עמ' 16 ש' 32-31). עד ההגנה לא זכר אם הרכב היה מונע ואמר שלאור חלוף הזמן חלק מהפרטים זוכר במעורפל (פרוט' עמ' 15 ש' 17).