מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' בורובסקי

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות.

הנאשם כפר באישום וטען כי היה חגור, כי השוטר לא יכל להבחין בביצוע העבירה, לא שמר על קשר עין והתכוון לתפוס רכבים שהגיעו שלא מכיוון נסיעתו של הנאשם.

מטעם המאשימה העיד השוטר הייתם סואעד (להלן: השוטר), הנאשם העיד לעצמו.

לאחר ששקלתי את ראיות הצדדים באתי לידי מסקנה שיש לקבל את גרסת המאשימה ולדחות את גרסת הנאשם, ולהלן נימוקיי:

השוטר הוצב במקום לצורכי אכיפה של עבירת נהיגה ללא חגורת בטיחות. אין זה סביר כי שוטר הממוקם לצורך זה יוצב במקום בו לא ניתן לראות את ביצוע העבירה. יתרה מכך, כפי שעולה מהעדויות שנשמעו לפניי ומהתמונות שהוגשו המרחק בין מקום עמידתו של השוטר לבין המקום בו זוהה רכב הנאשם הינו קצר ביותר, כ-30 מטר בלבד. ממרחק זה אין כל קושי להבחין בנהג כאשר הוא אינו חגור בחגורת בטיחות.

אינני מוצא ממש בטענת הנאשם כי מאחר והשוטר עמד בין כלי רכב חונים לא היה באפשרותו להבחין בביצוע העבירה. ראשית, השוטר העיד כי כאשר כלי רכב חונים במקום הוא עומד משמאלם, בסמוך לכביש, כך שאין בנוכחות כלי הרכב כדי לפגום בשדה הראיה. שנית, כפי שעולה מעדותו של הנאשם מדובר בכלי רכב פרטיים. כלי רכב מסוג זה אינם מסתירים את שדה הראיה לשוטר המוצב בעמידה, ובודאי שלא אם השוטר עמד על המדרכה המוגבהת, כסברת הנאשם.

השוטר העיד כי מיקום עמידתו נבחר בהתייחס לתנועה המגיעה מרח' לשם. שעה שמגיעה תנועה מכיוון רח' הגננת על התנועה המשתלבת מרח' לשם להאט ולהמתין, הכל כפי שעולה מהתמונות שהוגשו. במצב דברים זה אין מניעה כי השוטר יבחין במתרחש ויבצע אכיפה כלפי כלי הרכב הנעים מרח' הגננת. אבהיר עוד כי דברי השוטר ביחס לתנועה ברח' לשם נועדה להסביר את בחירת מקום עמידתו בלבד, ולא את כיוון התנועה לגביה תבוצע אכיפה על ידו.

אמנם השוטר לא רשם בדוח שערך במועד האירוע האם כאשר הגיע לרכבו של הנאשם, לאחר שזה נעצר על ידי שוטר אחר, היה הנאשם חגור אם לאו. אולם השאלה שבמחלוקת הינה האם היה הנאשם חגור בעת שהשוטר הבחין בו, ולא בעת שהשוטר הגיע לרכבו. לכן, אין בהעדר התייחסות השוטר למצב הדברים בעת שהגיע לרכבו של הנאשם כדי להעמיד בספק את גרסתו של השוטר.

על פי עדותו של השוטר, פעילותו של השוטר הנוסף באירוע הסתכמה בכך שהוא עצר את רכב הנאשם, הוא לא היה עד לעבירה.

לאור כל האמור, ועל אף שמדובר בעדות יחידה במשפט פלילי, אני מחליט להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ב סיון תש"ע, 25/05/2010 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

גזר דין

לנאשם נמסרה הודעת תשלום קנס ע"ס 250 ש"ח, בה יוחסה לו עבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות.

לאחר ניהול הוכחות הורשע הנאשם בעבירה הנ"ל.

שעה שנאשם בוחר לנהל משפט הוכחות בעניינו אין בית המשפט כבול לסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס (ע"פ (ירושלים) 2452/08 פדרמן נ' מדינת ישראל).

המחוקק אפשר לנאשם לשלם סכום קנס מינימלי ומופחת, מבלי להדרש להליכים משפטיים. אם נדרשו הליכים משפטיים והנאשם הורשע, לא יפחת הקנס שיוטל עליו מהסכום הנקוב בהודעת הקנס (סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי).

בהתחשב בסכום הקנס הנמוך, בעברו של הנאשם הכולל עבירה דומה וכן עבירה של נהיגה באור אדום מחד, ובותק הנהיגה הרב של הנאשם ובעברו המתון מאידך, אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 500 ₪ אשר ישולם עד ליום 1/7/2010.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום י"ב סיון תש"ע, 25/05/2010 במעמד הנוכחים.