מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' אסתכנגי

גזר דין

הנאשם שבפניי הורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א) ן- 39א לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ; ועל תקנה 169 א לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

תמצית הטענה העובדתית היא, בתאריך 01.08.2009 בשעה 03:34 או בסמוך לה, נהג הנאשם ברכב מסוג "פיאט" מ.ר. 36-458-27 בדרך בית לחם, בירושלים, בהיותו שיכור. בבדיקה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שלו הוא מעל 400 מיקרו-גרם.

משום שכך, ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם עונש של פסילה בפועל לתקופה של 11 חודשים וצו שירות לתועלת הציבור.

מנגד, הסניגור ביקש בשל נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, להשית עליו עונש של תשעה חודשי פסילה, וצו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות.

עבירת הנהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה ומסוכנת. כאשר נהג נכנס לרכבו בהיותו שיכור, הוא מהווה סכנה ממשית לעצמו, ולציבור המשתמשים בכביש. הכל מסכימים, כי עבירת הנהיגה בשכרות שהפכה לצערנו למכת מדינה היא מהחומרות שבעבירות התעבורה. עמדתו הידועה של מותב זה, היא כי יש להשית על נאשמים שנהגו בשכרות עונש חמור ומרתיע. אולם, כידוע הענישה בשיטתנו הינה אינדיבידואלית המתחשבת בנסיבותיו המיוחדות של כל אדם ואדם. שהרי כידוע כל אדם עולם ומלואו הוא.

במקרה שלפנינו מדובר בנאשם צעיר, בן 29 ובעל אישיות נורמטיבית. הנאשם מתגורר עם הוריו. הנאשם, עובד לפרנסתו בתחום הבנייה. ב"כ הנאשם ציין בטיעוניו לעונש, כי אביו ואמו של הנאשם אינם נוהגים, וברשות המשפחה רכב אחד, וכי הנאשם הוא זה בלבד הנוהג ברכב ומסיע את הוריו ממקום למקום. כך שרישיון הנהיגה מאוד חיוני לו ולהוריו. הסנגור הדגיש, כי שלילת רישיונו משמע פגיע קשה בהוריו, ובנוסף להותירו ללא פרנסה. זאת ועוד בטיעוניו לעונש פירט הסנגור על הבעייתיות הקיימת בתיק שכרות באופן כללי, בהם אופן הטיפול הלקוי בתקלה ERROR-23 במכשירי ינשוף.

זאת ועוד נאמר, כי שירות המבחן התרשם באופן חיובי מהנאשם ולאחר שמצא אותו מתאים לביצוע צו שירות לתועלת הציבור בנה לו תוכנית בהיקף של 250 שעות, במסגרת מינהל קהילתי יובלים, בתפקיד עבודות תחזוקה וחשמל.

אציין, כי שירות המבחן לא התרשם כי ביצוע העבירה מושא תיק זה, מאפיינת את התנהלותו של הנאשם.

הנאשם דנן הודה בעבירות המיוחסות לו, נטל אחריות לביצוע העבירה וחסך מזמנו השיפוטי של בית המשפט.

לסיכומו של דבר, לאחר ששמעתי את דברי הסנגור, ולאחר ששקלתי את המדיניות המקובלת לגבי ענישה במקרים אלו, ולאחר שהבאתי בחשבון את כמות האלכוהול ואת תסקירו של שירות המבחן, אני דן את הנאשם כדלהלן:

פסילה של שנתיים ימים, מתוכם ירוצו בפועל תשעה חודשים, בניכוי 30 ימים בהם נפסל מנהלית. הפסילה של שמונת החודשים תחושב החל מיום 29.05.2011 (בו הפקיד הנאשם את רישיונו), וחמישה עשר חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים, אם ינהג בזמן שכרות.

250 שעות לתועלת הציבור, אותם יבצע הנאשם במסגרת מינהל קהילתי יובלים, בתפקיד עובדות תחזוקה וחשמל. הפיקוח ייעשה על ידי שירות המבחן. אם יהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע את השינוי וידווח על כך בכתב לבית המשפט. הנאשם מוזהר כי אם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את השל"צ ולגזור את דינו מחדש.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לתביעה, לב"כ הנאשם עו"ד שניאור ולשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ג חשון תשע"ב, 10 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: