מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' אללו

הכרעת דין

הנאשם בפני נאשם בכך שנהג ברכבו ועקף רכב בהתקרבו אל מעבר חציה המסומן על פני הכביש.

במועד ההקראה בפני כב' השופט ריבלין נרשמו דברי הנאשם לפיהם הוא מודה בכך שעקף רכב לפני היציאה מהכיכר, השוטרת עצרה אותו 10 דקות ואח"כ טענה שביצע עבירת תנועה ועקף בצומת, לאחר מכן נעלבה, קרעה את הדו"ח.

במעמד קבלת הדו"ח השיב הנאשם בתגובתו כי היה בנתיב השני, הולכי הרגל כבר עברו וכי טענתו היא כי כאשר קיים כביש עם שני נתיבים ומעגל תנועה ברור שהרכב הקיצוני יצטרך להמתין זמן רב יותר לאחר שעברו הולכי הרגל.

אין מחלוקת שהנאשם היה בנתיב השמאלי מבין שניים, עת יצא מהכיכר לכיוון מקום עמידתה של השוטרת. אין מחלוקת, כך עולה מתגובתו הספונטנית של הנאשם, כי במקום היו הולכי רגל.

הנאשם טוען שהולכי הרגל כבר חצו ואילו השוטרת הבחינה בהולכי רגל שהחלו בחצייתם ונאלצו לעצור עקב אי מתן זכות קדימה על ידי רכבו של הנאשם.

לעניין זה, מצאתי להעדיף את גירסת השוטרת על פני גירסת הנאשם. יתכן שהנאשם עסוק היה בצפיה בהולכי הרגל שכבר חצו את נתיב נסיעתו ולא הבחין בהולכי הרגל אליהם התייחסה השוטרת ואשר החלו בחציית נתיבו ונאלצו לעצור.

טוען הנאשם שהשוטרת החמירה עמו ובשל העובדה שהתווכח איתה, העדיפה לתת לו דוח מחמיר על פני דוח מקל ואף "המציאה" את הולכי הרגל על מנת להצדיק הדו"ח.

טענה זו אני דוחה מכל וכל. השוטרת הסבירה לנאשם בפתח הדברים וכך הוא אמר שביצע עבירה של עקיפת רכב שנעצר לפני צומת לשם מילוי הוראות חלק ב' של תקנות התעבורה. המדובר בעבירה אשר קנס של 500 ₪ בצידה וכן 8 נקודות. לאחר דין ודברים נתנה לו השוטרת דו"ח על עבירה של עקיפת רכב בהתקרב למעבר חצייה, עבירה אשר קנס של 500 ₪ בצידה ו-6 נקודות. משמעות הדבר שהשוטרת כתוצאה מדברי הנאשם בחרה לתת לו את העבירה הפחותה מבין השתיים, כאשר שתי העבירות מתארות למעשה את אותה פעולה ממש של עקיפת רכב המאט לפני מעבר חצייה. משמעות הדבר שבניגוד לדברי הנאשם ובהתאם לדברי השוטרת היתה השוטרת סבלנית, שמעה את דבריו ובחרה לשנות את סעיף האישום.

הנאשם העיד כאמור בפני כב' השופט ריבלין שהשוטרת קראה את הדו"ח לפניו. בבקשתו מיום 31.12.09 ביקש הנאשם להוכיח שנכתב לו דוח לפני הדו"ח הנוכחי והוא הושמד/קומט/נזרק. כב' השופט ריבלין הורה למאשימה להגיב ומתגובתה עולה כי לא היה דוח כזה. צורפה רשימת דוחות. גם בפנייתו מיום 23.2.10 חזר הנאשם על טענתו לפיה, במהלך הוויכוח רשמה השוטרת דו"ח נוסף עם עבירות אחרות.

טענתו של הנאשם לפיה יתכן והתבלבל או נסחף במילה קרעה, אינה מתקבלת על הדעת מאחר והיסחפות זו נמשכה הן בדיון והן על פני שתי בקשות כתובות.

בנסיבות אלה, מצאתי להטיל ספק בגירסתו של הנאשם.

נוכח האמור לעיל, לאחר שהזהרתי את עצמי כי המדובר בעדות יחיד אל מול עדותו של הנאשם, מצאתי להעדיף את גירסת השוטרת ולהרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

רק חסד עשתה עמו השוטרת שלא רשמה לו דו"ח חמור יותר.

ניתנה והודעה היום כ"ח אלול תש"ע, 07/09/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

גזר דין

הנאשם בפני הורשע בעבירה של עקיפת רכב התקרבו למעבר חצייה. המדובר בעבירה מסוג ברירה קנס, וכפי שהוסבר לנאשם הן על ידי כב' השופט ריבלין והן על ידי בפתח הדיון היום, בית המשפט אינו כבול לקנס המקורי ומשבוחר נאשם לנהל הוכחות, הוא נוטל על עצמו את הסיכון שאם יורשע יוחמר עונשו.

המדובר בעבירה של סיכון, ומצאתי כי בנסיבות העניין אין להסתפק בקנס המקורי.

אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.תשלום קנס בסך 1,000 ₪ שישולם בשני תשלומים שווים ורצופים בסך 500 ₪ כל אחד החל מיום 1.11.10.