מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' אטיאס

הכרעת דין

הנאשם בפני נאשם בכך שנהג ברשלנות, עקף בקו הפרדה רצוף, וגרם נזק לרכוש או לאדם.

העיד בפני המעורב שנסע בנתיב נסיעתו, הבחין בנאשם עוקף על גבי קו הפרדה רצוף, מזגזג ובסופו של דבר התנגש בצמיג האחורי של המעורב. המעורב שלל מכל וכל את הטענה שהגיע מרח' הגיחון ויש לציין שעדות זאת מתיישבת היטב עם דוח הבוחן והתרשים. לענין זה אבהיר כבר עתה שהנאשם לא שלל את האפשרות שהבחין ברכב אחר נכנס מרח' הגיחון ואז סטה והתנגש במעורב. אני רואה בכך חיזוק לגירסת המעורב.

העיד בפני בוחן תנועה ועל פי חוות דעתו וכן על פי ממצאים אובייקטיביים במקום התאונה התאונה אירעה משמאל לקו הפרדה רצוף, כאשר אופנוע הנאשם ביצע ככל הנראה עקיפה.

הנאשם, בגירסתו וכן בסיכומיו אינו שולל את האפשרות שנמצא בנתיב הנגדי, אלא טוען כי הדבר נבע מרצונו להימנע מתאונה עם רכב שנכנס מרח' הגיחון.

הפסיקה הכירה בכך שכאשר מתרחשת תאונה בנתיב שאיננו נתיב נסיעתו של הנאשם, נטל ההוכחה עליו להוכיח מדוע מצוי היה בנתיב שאיננו נתיב נסיעתו.

בת.א (חיפה) 564/64 ו-1453/63 סיגלר ואח' נגד אברמוביץ' ואח' נפסק כי הלכה פסוקה היא שאם כלי רכב נמצא בחלק של דרך שבו איננו צריך להמצא, מצביע הדבר לכאורה על רשלנות הנהג.

מאחר שכך ומאחר שאין מחלוקת כי התאונה אירעה בנתיב נסיעתו של המעורב, היינו, נתיב הנגדי לנאשם ומאחר ואין מחלוקת שהנאשם התנגש בגלגל האחורי של רכב המעורב, הרי שאין כל משמעות לעניין נפילת הכידון או מה גרם לחריץ באספלט. אין ספק שהקטנוע היה בשלב מסוים ובסמוך לתאונה מעבר לקו ההפרדה הרצוף (אין מחלוקת כי במקום ישנו קו הפרדה רצוף) ומכאן קמה חזקה לאחריותו של הנאשם לתאונה ונטל ההוכחה עובר אליו. הנאשם לא הרים נטל זה ולא סתר את חזקת הרשלנות כאמור.

נוכח כל האמור לעיל ולאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות, מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תש"ע, 15/06/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת

גזר דין

הנאשם בפני הורשע בעבירות של נהיגה ברשלנות, עקיפה בקו הפרדה רצוף וגרימת נזק לרכוש או לאדם. עברו של הנאשם מכביד, הוא נוהג 11 שנים ולחובתו 19 הרשעות קודמות, בהן אי ציות לתמרורים, שימוש בפלפון בעת הנהיגה (3 פעמים) נהיגה באור אדום, נהיגה בלא זהירות, נהיגה ללא חגורות ועבירת מהירות.

בנסיבות העניין ולאור עברו כאמור, לא מצאתי כי ניתן להסתפק בפסילה הקבועה בחוק.

אני דנה איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1.לתשלום קנס בסך 1,000₪ אשר ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 200 ש"ח החל מיום 1.8.10.

2.לפסילה מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים. הנאשם יפקיד רשיונו במזכירות בית המשפט לא יאוחר מתוך 60 ימים מהיום. הנאשם הוזהר כי העונש המקובל על נהיגה בפסילה הוא מאסר בפועל.

3.לפסילה מלקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תש"ע, 15/06/2010 במעמד הנוכחים.

שרון לארי-בבלי, שופטת