מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' אברהם

גזר דין

הנאשם בפני הורשע בנהיגה תחת השפעות משקאות משכרים כאמור בתקנה 26 (2) לתקנות התעבורה. אומנם מדובר בעבירה שדומה לעבירת נהיגה בשכרות, אולם אין היא כפופה לעונש המינימום של שנתיים ימים כי אם לעונש מינימאלי של שלושה חודשים בלבד, הדבר נובע מהעובדה כי שכרותו של הנאשם מתבססת על התרשמות סובייקטיבית של השוטר ולא על בדיקה מדעית שמהווה חזקה לשכרותו של נהג.

בנסיבות אלו איני מוצאת מקום להשית על הנאשם עונש פסילה של שנתיים ומהעבר השני איני מוצאת כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המאפשרות חריגה מעונש המינימום.

לפיכך אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.לתשלום קנס בסך 1,000 ₪ אשר ישולם ב-2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.2.12.

2.לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חמישה חודשים (לאחר קיזוז פסילה מנהלית בת חודש).

הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רשיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מתוך שישים ימים מהיום.

יובהר כי העונש המקובל על נהיגה בפסילה הוא מאסר בפועל.

3.לפסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. והתנאי הוא שלא ינהג בשכרות או תחת השפעה ו/או ללא רישיון נהיגה בתוקף מעל שישה חודשים ו/או בזמן פסילה.

4.הנאשם יחתום על התחייבות כספית בגובה 5,000 ₪, לפיה לא ינהג בשיכרות ו/או תחת השפעה למשך שלוש שנים מהיום. לא יחתום בתוך עשרים ימים – ייאסר לתקופה של 10 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ב כסלו תשע"ב, 18/12/2011 במעמד הנוכחים.

מרים קסלסי, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: