מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' שאשי

בפני

שופטת הדסה נאור

הכרעת דין

הנאשם, יליד 1946, יצא, בבוקרו של יום, בתאריך 13.3.08 סמוך לשעה 12:00, לטייל עם נכדו התינוק, שישן בעגלה. מכיוון, שלטענתו, רצה לעשן סיגריה התרחק מהעגלה, ועל פי הנטען בכתב האישום, באותה עת הגיעה למקום, רח' הפרדס פינת רחוב שמואל הנגיד בתל-אביב, ניידת משטרה ובה השוטרים כפיר רוזנצוויג (להלן: "השוטר"), אשר נהג ברכב וענבר גניש (להלן: "השוטרת"), אשר ישבה לצידו. משהבחין השוטר, בעגלת התינוק, ללא מבוגר לצידה, עצר על מנת לנסות לאתר את הורי התינוק.

על פי המתואר בכתב האישום הגיב הנאשם באלימות מילולית קשה, שכללה השמעת גידופים כלפי השוטר, הטחת דברי עלבון ואיומים עליו, לפניותיו של השוטר לברר עמו את הקשר שלו לתינוק, והמשיך בכך גם כשהלה הודיע לו שהוא מעוכב, עקב ביצוע עבירות של העלבת עובד ציבור ואיומים וביקש ממנו להיכנס לניידת.

על פי הנטען בעובדות כתב האישום בתגובה לשאלת השוטר, האם הוא אביו של התינוק, אמר לו הנאשם: "כנס לרכב וסע מפה מהר אתה מעיר לי את הילד". כשפנה השוטר פעם נוספת לנאשם באותו עניין, עלב בו הנאשם באומרו: "אתה לא מבין מה אמרתי, מה אתה סתום, כבה את הרכב אתה מעיר לי את הילד".

בהמשך, נטען, איים עליו כשאמר לו "עוף מפה מהר לפני שאני לא יודע מה אני עושה לך" והוסיף לקלל ולהעליב את השוטר כשהוא מטיח לעברו: "בואנה שוטר מטומטם אתה לא מבין עוף מפה, כנס לרכב וסע סע מפה מהר אל תעצבן אותי".

כתב האישום ממשיך ומגולל את התנהגות הנאשם, גם לאחר שהשוטר הודיע לו, בעקבות דברי העלבון והאיום, כי הוא מעוכב וביקש ממנו להיכנס לניידת. על פי המתואר שוב הגיב הנאשם בהשמעת איומים כלפי השוטר בהטיחו לעברו: "כנס לרכב מהר ואל תתעסק איתי לפני שאני נותן לך רסייה לפנים, אתה לא מכיר אותי" ועוד הוסיף ואמר: "סע לי מהעיניים לפני שאני מפרק אותך ונותן לך רסייה", כל זאת במטרה להפחיד את השוטר.

בשלב זה, על פי הנטען, הודיע השוטר לנאשם כי אם ימשיך בהתנהגותו ייאלץ לעוצרו, אך גם בכך לא היה כדי להרגיעו והוא המשיך לאיים על השוטר, בכך שהניף את ידו כלפיו, בתנועת אגרוף, ואמר: "עוף מפה כנס לרכב וסע יא חתיכת חרא קטן".

משהמשיך הנאשם לאיים על השוטר ולהעליבו הודיע לו האחרון שהוא עצור, תפס בידו וביקש ממנו להיכנס לניידת, אך הנאשם התמיד באיומיו על השוטר והטיח לעברו: "תוריד את היד ילד, תזהר ממני, אתה לא מכיר אותי..." וזאת במטרה להפחידו.

על חלקו באירועים אלה מבקשת המאשימה להרשיע את הנאשם בעבירות הבאות:

איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

אין מחלוקת כי במועד ובמקום הנטען התרחש אירוע בו היו מעורבים, השוטר, הנאשם והתינוק, שהתברר כנכדו של הנאשם, וכי בניידת המשטרה, עמה הגיע השוטר למקום, ישבה שוטרת נוספת.

עוד אין מחלוקת כי בעת שהגיעה ניידת המשטרה למקום לא עמד הנאשם בסמוך לעגלת התינוק, כשלטענתו, התרחק למרחק של כ-2 מ' בלבד על מנת לעשן.

לאחר שמסר הנאשם את גרסתו, בבית המשפט, אין עוד מחלוקת על כך שהנאשם היה עצבני במהלך האירוע וכי, כדבריו, התפתח "עסק לא טוב" והוא הגיב במהלכו "לא יפה...אמרתי לו איזה מילה בטוח" וגם "אולי קצת קיללתי אותו".

לא שנויה במחלוקת גם העובדה שהנאשם סירב לבקשת השוטר להיכנס לניידת המשטרה, לאחר שהאחרון הודיע לו שהוא מעוכב או עצור, אף כי לטענת הנאשם לא יכול היה להיעתר לבקשת השוטר משום שהשגיח על התינוק.

מכאן חלוקות הגרסאות.

נקודת המחלוקת הראשונה נוגעת לרקע להתפתחות האירוע.