מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' קריבין

החלטה

כללי:

1.ביום 26/5/09 הוגש נגד הנאשם כתב אישום המכיל שני אישומים: האישום הראשון מייחס לו עבירות של החזקת נכס החשוד כגנוב והחזקת סכין שלא כדין. האישום השני מתייחס לאירוע מיום 6/11/05. באישום השני מיוחסת לנאשם עבירה של גניבה והחזקת מכשירי פריצה. האירוע במקרה זה הוא מיום 6/2/06.

2.ביום 14/11/10 במהלך ישיבת ההקראה הגישה התביעה כתב אישום מתוקן כנגד הנאשם. כתב אישום זה מכיל חמישה אישומים. האישום הראשון והשני הם האישומים שהוזכרו לעיל.

האישום השלישי מתייחס לאירוע שהתרחש ב- 17/8/05 ועניינו פריצה לבנין וביצוע גניבה לפי סעיף 407 (ב) לחוק העונשין.

האישום הרביעי מתייחס לאירוע מיום 7/3/06 ועניינו החזקת כלי פריצה לפי סעיף 409 לחוק העונשין.

3.בישיבה מיום 12/12/10 ביקשה ב"כ הנאשם להפריד את הדיון בין אישומים 1 ו-2 ליתר אישומים. הסנגורית ציינה כי אין בסיס והצדקה להגשת כתב אישום מתוקן כנגד הנאשם וכי מטרת התביעה הינה השחרת פניו של הנאשם בלא הצדקה. הסנגורית הוסיפה כי המעשים המיוחסים לנאשם באישום הרביעי מיוחסים לו בכתב האישום שהוגש בפני כב' השופטת שריזלי ועל כן אין כל הצדקה שאישום זה יידון במסגרת התיק שבפניי.

4.התביעה מפרטת את הקשיים שהיו באיתור הנאשם וטוענת כי כל האישומים עניינם עבירות נגד הרכוש שבוצעו בין השנים 2005-2006.

בתביעה מציינת כי אכן הוגש כתב אישום נגד הנאשם בגין האישום הרביעי בפני כב' השופטת שריזלי אך הדיון בתיק זה טרם החל.

התביעה מציינת כי תבקש לחזור בה מאותו כתב אישום בטרם הקראה.

המצב המשפטי:

5.בבג"צ 5283/98 גומעה חדד נ' הרכב כב' השופטים י. צמח, מ. נאור, מ. ארד ואח' פד"י נה (3) 721 קבע כב' השופט מצא את עקרונות הפרשנות הראויה לסעיף 86 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב – 1982.

6.באותו פסק דין נקבע כי ניתן לצרף אישומים לפי סעיף 86 לחסד"פ אם מדובר "בעובדות דומות".

"צירוף האישומים בשל "עובדות דומות", כאמור בסעיף זה אינו מחייב כי בין עובדות האישומים השונים לא יהיה הבדל. די בכך שהאישומים מבוססים על עובדות שרובן או עיקרן דומות כדי להכשיר את צירופם באישומים המבוססים על עובדות דומות…".

7.עוד נקבע באותו פסק דין: "…ככלל, ובהעדר בסיס ממשי לקיום חשש שבירור האישומים במאוחד עלול לפגוע בהגנת הנאשם, אין בית המשפט שועה לטענה כי בעצם צירופם של אישומים המבוססים על עובדות דומות יש כדי "להשחיר" את פני הנאשם ולפגוע בסיכויו שגרסתו ביחס לאישום זה או אחר תזכה לאמונו של בית המשפט…".

8.בת"פ (י-ם) 619/03 מדינת ישראל נ' יצחק בר צויין כי קיימת מגמה להותיר על כנם צירופי אישומים ונאשמים, ויש ליתן פרשנות מרחיבה למונח "פרשה אחת".

מן הכלל אל הפרט:

9.בכתב האישום המתוקן מיוחסות לנאשם עבירות שרובן ככולן הן עבירות נגד הרכוש.

מדובר במעשים שלכאורה בוצעו בין סוף 2005 לתחילת 2007.

10.ניתן לראות בעובדות האישומים השונים "עובדות דומות". נוכח הקושי באיתורו של הנשם, שיקולי יעילות הדיון והיות בית המשפט בית משפט מקצועי שאינו מושפע מריבוי האישומים, החלטתי לדחות את הבקשה להפרדת האישומים 3, 4 ו- 5.