מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' עבד רחים

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הכרעת הדין בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה, החזקת סכין ופציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 380 , 186 ו- 334 + 335 לחוק העונשין.

העובדות פורטו בהכרעת הדין ולא אחזור עליהן. יצויין אך זאת שמדובר באירוע מחודש אפריל 2006 במהלכו, על רקע ויכוח עם המתלונן שהיה מעבידו של הנאשם ואף חברו הטוב, היכה אותו הנאשם מכת אגרוף תוך שהוא גורם שבר באפו ובהמשך פצע אותו באמצעות סכין יפנית.

לנאשם אין הרשעות קודמות ומדובר במי שהוא שוהה זר בישראל, לאחר שהגיע ארצה בשנת 1998.

ב"כ המאשימה עתרה בטיעוניה לעונש להתייחס בחומרה אל מעשי הנאשם ולהטיל עליו כמצוות הפסיקה עונש מאסר בפועל משמעותי, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לטובת המתלונן.

בעניין זה, הפנתה ב"כ המאשימה לפסיקה שונה שלפיה הוטלו עונשי מאסר של 12 חודשים ו 20 חודשים על נאשמים בנסיבות דומות.

לאחר שמיעת טיעוני המאשימה ביום 17/2/2010, החלטתי לדחות את הדיון על מנת שתתקבל אודות הנאשם חוות דעת של הממונה על עבודות שירות וזאת על מנת לבחון את האפשרות להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

הדיון בעניין זה נדחה מספר פעמים כאשר בסופו של דבר על פי חוות הדעת המעודכנת מיום 15/6/2010 הנאשם איננו מתאים לביצוע עבודות שירות לאור העובדה שמעמדו בארץ לא הוסדר, הוא עדיין חסר תעודת זהות ודרכונו איננו בתוקף.

יצויין, כי בהקשר לאפשרות לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות, הוסיף וציין ב"כ הנאשם כי הנאשם רק לאחרונה גייס בעמל רב סכום כסף לשכ"ט עו"ד שיאפשר לו להתמודד עם נושא שהייתו הבלתי חוקית בארץ ובכל מקרה אין צפי רלוונטי בעניין זה כך שלא קיימת כיום עתירה מצידו לדחיה נוספת על מנת לבחון את האפשרות שהנושא יוסדר בטווח הזמן הקרוב.

ב"כ הנאשם עתר מנגד להסתפק בענישה מותנית בלבד ובקנס כספי. לדברי ב"כ הנאשם הטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם עלול לפגוע קשות בסיכויו להסדיר אשרת שהייה בישראל ועלול אף להביא לגירושו ולפגוע בכך הן בגרושתו והן בילדו שנולד מקשר זה.

ב"כ הנאשם הסביר שאמנם מצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע אך הוא נכון לשלם קנס לשיעורים.

העבירות בהן הורשע הנאשם בתיק זה הן עבירות חמורות אשר מצדיקות התייחסות עונשית ראויה. נקבע לא אחת בפסיקה כי מעשי אלימות מסוג זה מצדיקים הטלת עונשי מאסר בפועל.

לקולת עונשו של הנאשם יש לקחת בחשבון את חלוף הזמן שעבר מאז האירוע, כמו גם את עברו הפלילי הנקי ואת נסיבותיו האישיות ועם זאת, קבלת עתירת ב"כ הנאשם להסתפק במקרה זה בענישה הצופה פני עתיד בלבד ובקנס מתון שהוא פועל יוצא של מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, תהווה התחשבות מופרזת ובלתי מידתית עם הנאשם על חשבון אינטרס הציבור.

לא יכול להיות ספק כי כל אדם אחר שהוא אזרח מדינת ישראל היה זוכה לענישה חמורה מזו לה עותר ב"כ הנאשם בנסיבות העניין ואין מקום להקל עם הנאשם רק משום העובדה שהוא שוהה בישראל שלא כדין.

כאמור, סברתי מלכתחילה שאת האיזון בין חומרת העבירות ומדיניות הענישה הנוהגת לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם ניתן להשיג על ידי הטלת עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. משאופציה זו איננה עומדת על הפרק, הרי שאין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי ממשי, מאסר על תנאי וקנס מתון.

שקלתי את בקשת ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם עבודות של"צ אך לא רק שבאופן עקרוני לא מדובר בסנקציה עונשית שהיא יאה בנסיבות המקרה הנוכחי אלא שכשם שהנאשם נמצא לא מתאים לבצע עבודות שירות, יש להניח שלא ניתן לשלבו במקום עבודה במסגרת של"צ לאור היותו שוהה בלתי חוקי בישראל.

סיכומו של דבר, במכלול השיקולים השונים, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר בפועל למשך 5 חודשים.

2.מאסר על תנאי למשך 10 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מהיום.

3.הנאשם ישלם קנס בסך 1,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו.