מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' סמל

בפני

כב' השופט אביחי דורון

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום ואלו נימוקיי:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום על פיו ביום 17.11.05, בסמוך לאולם הספורט בבית ספר בגבעת שמואל, לאחר דין ודברים שהתגלע בין אחיו של הנאשם לאב הבית במקום (להלן – המתלונן) הגיע הנאשם למקום, איים על המתלונן "שישים לו קסדה בראש" ולאחר מכן מימש את איומו וחבט באמצעות הקסדה בראשו של המתלונן. למרות זאת, לא יוחסה לנאשם עבירה של איומים בכתב האישום.

הנאשם ואחרים תקפו את המתלונן, בעטו בישבנו והכו אותו במכות אגרוף כתוצאה מהן נגרמו למתלונן חבלות על פניו. המתלונן שלף בתגובה סכין ודקר באמצעותה את הנאשם.

על פי תעודה רפואית שהוגשה נחתך הנאשם כתוצאה מהדקירה בחתך שטחי בפניו ובחתך משמעותי בידו שהצריך ניתוח בהרדמה כללית וקיבוע היד בגבס.

כתב האישום בתיק הוגש לאחר כשלוש שנים והעדויות נשמעו כשנה לאחר מכן.

בסיפור זה, שהנסתר בו עדיין רב היות שעדים רבים לא נחקרו ואף שהתנהגותם המחשידה של אחרים תועדה בדוחות פעולה של שוטרים, לא התפתחה החקירה לכיוונים אלו, קיימות שלוש גרסאות שונות - זו של המתלונן, זו של הנאשם, וגרסה שמסר עד ראיה אובייקטיבי שאף היא אינה נקייה מבעייתיות.

גרסת המתלונן:

על פי המתלונן, שהעיד בביהמ"ש (עד תביעה 2) יצא זה מאולם הספורט, ראה חבורת ילדים מעשנים נרגילה, החרים את הנרגילה והרחיק את הילדים משטח בית הספר. לאחר זמן מה הגיעה חבורת נערים צעירים שהרביצו למתלונן עם קסדות, אגרופים ובעיטות. המתלונן שכב על הרצפה ולא היה לו אוויר לנשום, לטענתו הכו אותו בכמה קסדות ולא בקסדה אחת, הוא התחנן שיעזבו עצמו ובלית ברירה הוציא מכיסו סכין יפנית אותה נשא יחד עם כלי עבודה נוספים שנמצאים בכיסיו באופן קבוע בזמן עבודתו, ונפנף באמצעותה ללא כוונה לפגוע באיש, "כי הם בעטו לי ברגליים, הם קפצו עלי" ואז הגיע מישהו "מהקפוארה" ועקב הגעתו עזבו אותו התוקפים וברחו משם.

לאחר האירוע הלך המתלונן לאולם הספורט, החזיר את הסכין ושאר כלי העבודה לארגז הכלים בארון העבודה שלו, נעל את האולם ופונה משם לבית החולים.

גרסת עד הראיה:

על פי עדות עד הראיה (ע"ת 1, להלן – עד הראיה) עת סיים אימון קפוארה שהדריך בו, יצא מהדלת הצדדית של אולם הספורט וראה חבורה, בה שישה או שבעה איש עומדת סביב אב הבית – המתלונן, כשבראשה אחד "מסוג של מנהיג" שעומד עם קסדה ביד מונפת מעל לראש המתלונן, המתלונן אמר לאיש "אני לא מפחד" והאיש היכה מכה חזקה עם הקסדה בראשו של המתלונן, לאחריה "איך שהוא הגיעו למצב" שבו הם שוכבים על הספסל כשהאיש מעל המתלונן. זה הצליח לחמוק מהבחור שמעליו, רץ לכיוון הכניסה לאולם וחזר עם סכין יפנית ביד. הנאשם קרא לעברו "אתה בא עם סכין" ומשאישר זאת המתלונן התוקפים ברחו מהמקום.

על פי עד הראיה הותקף המתלונן בידי אדם אחד בלבד אף שמספר נוסף של אנשים הקיפו את המתלונן ואף שאחד מהם "רצה להיכנס" לתקוף גם הוא והעד הרחיק מישהו שניסה להתקרב למתלונן ולנאשם כשאלה שכבו על הספסל. לטענת העד ראה את כל המתרחש ללא הפרעה.

לשוטר הסיור שמילא דו"ח פעולה (ת'3) סיפר המתלונן רק שקפצו עליו ותקפו אותו והוא לא הספיק להגיב. הודעתו של המתלונן במשטרה לא הוגשה ולכן לא ניתן לדעת מה מסר בסמוך לאירוע, אלא שמחקירתו לא עולה כי נתגלו סתירות משמעותיות בין ההודעה לעדותו בבית המשפט.

גרסת הנאשם:

מגרסת הנאשם עולה כי הנאשם הגיע למגרש וטען כלפי המתלונן מדוע דווקא לאחיו (של הנאשם) אין המתלונן מאפשר לשחק כדורגל במגרש. המתלונן, אשר ישב בשלב זה על חומה, קפץ על הנאשם, "ישר נהייתה קטטה", הנאשם דחף את המתלונן עם הקסדה, שנפלה לו מהיד, ואז צעק הנאשם כי המתלונן דקר אותו, והמתלונן ברח מהמקום.

בחקירה נגדית סיפר הנאשם כי דחף את המתלונן לאחר שזה קפץ עליו מהחומה, השניים הגיעו לסיטואציה בה המתלונן רוכן מעליו, ורק אחרי שצעק הנאשם "יש לי דם" קם המתלונן מעליו ונעלם.

סיפורו של הנאשם, כפי שנמסר בהודעתו במשטרה (ת/2( היה שונה במקצת, אך זהה בעקרונותיו, על פי גרסה זו, הגיע הנאשם לבית הספר וביקש מאחיו "בוא תראה לי את הבחור כי רציתי לדבר איתו בשיא התמימות... פגשתי בבחור... ושאלתי אותו שאלה אחת האם אתה זה שהתעסק עם אחי הקטן, הוא לא ענה לי וישר קפץ עלי במין מכה לכיוון הפנים ואני זזתי לאחור והיד שלו זזה בחיתוך לכיוון היד שלי הכול היה מהיר ולא הרגשתי כלום באותה שניה ומתוך הגנה ואינסטינקט הכנסתי לו את הקסדה שהייתה אצלי ביד לעבר הפנים שלו... ואז התחלנו לריב והקסדה עפה לי מהיד והיו דחיפות ומכות יבשות ובוקסים אחד לשני ונפלנו שנינו על הרצפה ואני ראיתי עליו דם ... ופתאום אני מסתכל על עצמי ומרגיש כאבים ביד ימין... והיו לי שפריצים של דם מהיד..."