מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' נפה

בפני

כב' השופט דניאל בארי

הכרעת דין

כללי:

1.התביעה מייחסת לנאשם שני אישומים.

באישום הראשון נטען כי הנאשם שכר דירה ברחוב מעון 28 בת"א תמורת דמי שכירות חודשיים ע"ס 1,900 ₪.

הנאשם מסר למשכירה 12 שיקים על סך 1,900 ₪ כל אחד.

המשכירה הפקידה את השיקים במועדים הנקובים בהם או בסמוך לכך בבנק, השיקים לא כובדו.

התביעה טוענת כי חמישה שיקים שפורטו בכתב האישום נמשכו כשהנאשם יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיקים בתאריך הנקוב בו ועד 30 יום לאחריו.

בגין אישום זה מייחסת התביעה לנאשם עבירה של הוצאת שיק ללא כיסוי לפי סעיף 432 (א) לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "החוק").

באישום השני נטען כי במהלך חודש יוני 2005 על רקע צפייתו של הנאשם לקבל מכונת כביסה מבן זוגה של בעלת הדירה לאון מתי פלדמן, איים עליו הנאשם באומרו: "אני אפצוץ לך את הפרצוף ואת הדירה אם לא תביא לי מכונת כביסה".

המתלונן טען כי הנאשם לא עמד בהסכם ביניהם ולא שילם לו 600 ₪ כמוסכם ביניהם. על כך הגיב הנאשם ואמר:

"תזהר לך אם תוך יומיים אתה לא מביא לי מכונה אני בא ושובר לך את העצמות".

כתוצאה מאיומי הנאשם קנה המתלונן לנאשם מכונת כביסה משומשת בשווי 1,000 ₪.

בגין אישום זה מיוחסת לנאשם עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק.

2.הנאשם כפר באיום וציין כי אכן מסר 12 שיקים לבן זוגה לשעבר של המשכירה, לדבריו ההסדר בין הצדדים היה "בסמוך למועד פרעון כל שיק, הוא מגיע אליו ומקבל כסף לידיו. העובדה שהשיקים הופקדו במועד אחר רק מחזקת את הטענה הזו".

פרשת התביעה:

3.עד התביעה לאון פלדמן מסר כי לו ולגרושתו בן נכה שהתחתן עם אישה נכה. לבני הזוג ילדה עם גידול בראש. הוא שכנע את גרושתו להשכיר דירה שקיבלה בירושה כדי שבנם יוכל לגור בבני ברק ולהיות קרוב לבית חולים שניידר לילדים. גרושתו הסכימה והוא טיפל בהשכרת הדירה.

העד ציין כי פגש את הנאשם והתרשם התרשמות מאוד חיובית ממנו:

"... הוא נתן לי שיקים, חתם לי על 12 שיקים. עשיתי חוזה שכירות. עקב ההרגשה שלי כלפיו אפילו לא ביקשתי ערבות... מדובר בשיקים דחויים לכיסוי שכר הדירה".