מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' משאיח (מאסר)

בפני

כב' השופט דניאל בארי

הכרעת דין

התביעה מייחסת לנאשם חמש עבירות: גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413 ב' לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 338 (1) לחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק, נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל – 1970 ונהיגה ללא רישיון עבירה לפי סעיף 10 א' לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

הנאשם מודה בכל העבירות המיוחסות לו למעט העבירה של גניבת רכב.

הדיון כולו התנהל על מנת לבחון אם קיימות ראיות מספיקות להוכחת האישום המתייחס לגניבת הרכב.

בתאריך 26/6/04 בין חצות ל- 07:00 נגנב רכבו של עופר אברהמיאן (להלן: "המתלונן"). מרח' הצפירה בת"א.

בסביבות השעה 13:30 נהג הנאשם ברכב של המתלונן בכביש 444. בצומת שער אפרים התבקש הנאשם ע"י השוטר עיסאם אליאס לעצור. הנאשם לא עצר, האיץ את מהירותו ובצומת קלנסואה נסע בניגוד לכיוון הנסיעה ועלה על אי תנועה. הנאשם המשיך בנסיעה בלתי זהירה בכיכר המרכזית של קלנסואה וגרם לכלי רכב לרדת לשוליים. בהמשך איבד הנאשם את השליטה על הרכב והתנגש בקיר.

הנאשם החל לברוח רגלית, אולם לאחר מרדף נעצר.

מוסכם על הצדדים כי הנאשם נהג ללא רישיון נהיגה וללא תעודת פוליסת ביטוח.

לרכבו של המתלונן נגרמו נזקים: ארבעה פנסים קדמיים ושתי מראות נעקרו, נגרם נזק לחלק הקדמי של הרכב וכן לדלת הקדמית שמאלית.

בתיק זה היה קושי לאתר את הנאשם ובחודש מאי 2008 הותלו ההליכים. ההליכים חודשו זמן קצר לאחר מכן עם איתורו של הנאשם.

רס"ר אליאס שהעיד מטעם התביעה פירט את העובדות שאינן שנויות במחלוקת, אשר פורטו לעיל וכן ציין כי במהלך מנוסתו פגע הנאשם ברכבו וברכבים שחנו בצד הדרך.

העד לא זכר אם היה נזק לשמשות הרכב וגם לא זכר אם הנאשם השתמש במפתחות המקוריות של הרכב לצורך נהיגה.

המתלונן עופר אברהמיאן מסר בעדותו כי ביום 26/6/04 יצא ממועדון בת"א בסביבות השעה 08:30-09:00 ולא מצא את רכבו במקום שהחנה אותו. באזור שחנה רכבו ראה העד מספר מכוניות עם חלונות מנופצים.

כעבור מספר ימים המשטרה מסרה לו כי רכבו נמצא: "...נגנבו לי חפצים אישיים, רדיו דיסק, משקפי ראיה שעלו 1,700 ₪, היו נזקים לרכב הפנסים הקידמיים והאחוריים היו מפורקים...".

העד הכניס את רכבו לתיקון ולאחר מכן מכר אותו.

העד הוסיף לאחר רענון זכרונו כי גם המראות לא היו וכי מנעול הדלת היה שבור.

בחקירתו הנגדית אישר המתלונן כי המפתח להתנעת הרכב הושאר ברכב מתחת למושב.

העד ציין כי החלונות ברכבו היו שלמים ומאחר והמנעול היה שבור הוא העריך שפרצו את דלת הרכב.