מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' מרום

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בשישה אישומים שונים, כלהלן (על פי סדר ביצוע העבירות):

עבירת איומים מחודש יולי 2008, בהיותו קטין;

עבירות של דרישת נכס באיומים והחזקת סכין מחודש אוגוסט 2008, בהיותו קטין;

עבירות של הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית מחודש אוקטובר 2008;

עבירה של הפרת הוראה חוקית מחודש נובמבר 2008;

עבירות של חבלה כשהעבריין מזוין, איומים והפרת הוראה חוקית מחודש ינואר 2009;

עבירה של הפרת הוראה חוקית מהחודשים יוני – יולי 2009.

הנאשם צעיר לימים, יליד חודש ספטמבר 1990, נעדר עבר פלילי, אולם העבירות בהן הורשע חמורות ביותר, הן על פי טיבן, הן לאור נסיבותיהן והן לאור אופן השתלשלות האירועים:

ביום 24.7.2008 עבר הנאשם את העבירה הראשונה. במסגרת וכוח בין שתי מסעדות סמוכות, באחת מהן עבד הנאשם, הוא איים על עובד במסעדה השנייה כי יביא אנשים שירצחוהו, תוך שציין שהוא יודע היכן גר המתלונן והיכן גרה חברתו;

חודש ימים בדיוק לאחר עבירת האיומים, הסלים הנאשם את התנהגותו וביצע את העבירה השנייה, החמורה ביותר בנסיבותיה: הנאשם פנה למחלק עיתונים, כשהוא מצויד בסכין, ותוך שהוא מאיים כי ידקרו בליבו דרש ממנו כסף, פלפון ואת מכשיר האייפוד שלו.

הנאשם נטל ממחלק העיתונים התמים את מכשיר האייפוד ונמלט (עבירת הגניבה נמחקה מהוראות החיקוק);

בגין העבירה דלעיל שוחרר הנאשם יום לאחר מעצרו, ביום 25.8.2008, למעצר בית בפיקוח הוריו, כשתנאי מעצר הבית הוקלו בהמשך.

כחודש וחצי לאחר ההחלטה, ביום 21.10.2008, הפר הנאשם את מעצר הבית ושהה מחוץ לביתו בשעת לילה. הנאשם גם הכשיל שוטר, עת נמלט כשזה הורה לו לעצור;

חרף הפרת תנאי השחרור, נותר הנאשם משוחרר בתנאים, אולם הדבר לא מנע ממנו לשוב ולהפר את מעצר הבית, פחות מחודש אחר כך, ביום 10.11.2008.

גם הפרה זו, שנייה במספר, לא הביאה למעצרו. נהפוך הוא: ביום 8.1.2009 ניתנה לנאשם האפשרות לצאת ללימודי נהיגה (לאחר שקודם לכן אושר לו לצאת לעבודה).

הנאשם פירש שלא כהלכה את ההקלות שניתנו בעניינו ובמחצית חודש ינואר 2009, מייד לאחר ההקלה הנוספת שניתנה בתנאי שחרורו, עבר את העבירה החמורה מכל:

*הנאשם יזם פגישה עם אדם שסבר כי הוא מטריד ומאיים עליו (להלן: "המתלונן"). כפי שעלה מהטיעונים לעונש, מסתבר כי הנאשם חשד באדם הלא נכון;

*בפגישה זו, שנערכה לאחר מספר שיחות טלפון שיזם הנאשם ובהן קילל את המתלונן ואיים עליו, התפתחה קטטה בין השניים, שהסתיימה לאחר שאדם אחר הפריד בין הניצים;

*הנאשם לא אמר די, אלא התקשר שוב למתלונן וקבע עמו כי ישוב למקום.