מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' לזמי

החלטה

הנאשם נמצא אשם על סמך הודאתו בעבירות של תקיפת שוטר, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והתנהגות פרועה במקום ציבורי, בניגוד לסעיפים 273 , 192 , 275 ו- 216 (א) לחוק העונשין.

מדובר באירוע מחודש נובמבר 2007 שאירע באצטדיון בלומפילד ביפו ואשר במהלכו, על רקע התפרעות שהיתה במקום מצד אנשים שונים, תקף הנאשם את אחד השוטרים בכך שהשתולל, בעט וחבט באגרופיו ובהמשך אף העליב שוטר אחר בכך שקילל אותו והפריע למהלך עבודתם של השוטרים במקום.

טרם הרשעה, התקבל אודות הנאשם תסקיר שירות מבחן ממנו עולה כי מדובר בבחור צעיר המשרת שירות סדיר בצנחנים. קצינת המבחן התרשמה כי האירוע איננו מאפיין את אורחותיו של הנאשם והביעה דעתה כי הרקע למעשים היה האווירה בזמן האירוע והיותו של הנאשם בגילופין. לדבריה מדובר במי שמבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר בצבא, נעדר אלמנטים תוקפניים באישיותו.

קצינת המבחן המליצה בסופו של יום ל הימנע מהרשעת הנאשם לנוכח גילו הצעיר, חריגות העבירה לאורח חייו, תפקידו הנוכחי וההתרשמות כי יהא בהרשעה כדי לפגוע באפשרויות התעסוקה העתידיות גם אם לא מדובר בחשש קונקרטי.

קצינת המבחן המליצה להטיל על הנאשם עבודות של"צ בהיקף של 240 שעות.

ב"כ התביעה הביעה התנגדותה להמלצה האמורה בטענה שסוג העבירות, חומרתן, אינן מאפשרות את סיום ההליך הפלילי תוך המנעות מהרשעת הנאשם, מה עוד שלא ניתן להצביע על נזק קונקרטי שעתיד להיגרם לו מעצם הרשעתו.

ב"כ התביעה עתרה להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו מאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות וכן מאסר על תנאי ופיצוי.

ב"כ הנאשם עתר מנגד לאמץ את המלצת שירות המבחן, בהרחיבו את הדיבור על נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, על העובדה שלא מדובר באירוע המאפיין את אורחותיו ובהדגישו כי מדובר באדם צעיר שעוד יוכל להוכיח את עצמו בעתיד כשם שהוא עושה זאת היום במסגרת שירותו הצבאי.

מטעם ההגנה נשמעו שני עדי אופי, האחד , מי שהיה מפקדו של הנאשם בצבא עד זה לא מכבר וחבר ילדות. מעדויות שני העדים עולה כי הנאשם הוא בחור חיובי שאיננו מתאפיין בהתנהגות אלימה. מפקדו של הנאשם ציין כי הנאשם הוא חייל למופת וכי הוא סומך עליו בכל דבר ועניין.

אין צורך להזכיר כי הכלל הוא שמי שמבצע עבירה מורשע בגינה והימנעות מהרשעה היא חריג.

אין גם צורך להזכיר כי העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות שאין להקל עימן ראש והן מצדיקות בדרך כלל התייחסות עונשית מחמירה ברוח עתירת המאשימה.

עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה שלנו, לא ניתן להתעלם מהעבודה שהמעשים בוצעו בעת שהנאשם היה כבן שמונה עשרה, סמוך לפני גיוסו לצה"ל. הנאשם מאז התגייס, משרת ביחידה קרבית ומוכיח את עצמו לאורך כל התנהלותו. כמו כן, לא אוכל להתעלם מכך שגם אם בשלב זה לא ניתן להצביע על נזק קונקרטי לתעסוקתו של הנאשם, שכן הלה עדיין חייל בשירות סדיר, יש בסיס למחשבה שיהא ברשעה כדי לפגוע בו.

לאחר ששמעתי את עדי האופי וכן עיינתי באמור בתסקיר, הגעתי למסקנה כי המקרה מצדיק התייחסות חריגה תוך סטיה מהכלל, ולכן אני מחליטה לקבל את המלצת שירות המבחן ולסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעת הנאשם.

במכלול השיקולים השונים, אני קובעת כדלקמן:

1.הנאשם יבצע עבודות של"צ בהיקף של 240 שעות בהתאם לתכנית שגובשה עבורו על ידי שירות המבחן, וזאת ללא הרשעה.

2.הנאשם יפצה את השוטר אבי עופר בסך של 750 ₪. הסכום יופקד במזכירות בית משפט עד ליום 15/3/2010 ויועבר לידי השוטר על פי הפרטים הנקובים בכתב האישום.

שירות המבחן ידווח לבית המשפט עם סיום עבודות השל"צ או בכל מקרה בו הנאשם לא ימלא את המוטל עליו.

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תש"ע, 07/02/2010 במעמד הנוכחים.

גיליה רביד, שופטת