מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' כהן

בפני

כב' השופט בני שגיא

הכרעת דין

כללי

1.         בכתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם נטען כי בשלוש הזדמנויות שונות איים הנאשם על מר ירון הלוי (להלן - המתלונן).

הן מכתב האישום והן מן הראיות שהונחו בפניי, עולה כי בין המתלונן לנאשם קיים סכסוך עסקי. המתלונן הינו בעליה של חברה, ובמסגרת זאת - שכר בשכירות משנה שטח בנמל תל אביב, מחברה הנמצאת בבעלות הנאשם. השטח שימש כאולם אירועים. בשלב מסוים, חדל המתלונן לשלם לנאשם את דמי השכירות, ומחלוקת זאת התבררה במסגרת מספר הליכים אזרחיים, כאשר העיקרי שבהם התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א 1084/08). במסגרת פסק הדין שניתן בהליך האזרחי, נדחו רוב הסברי ונימוקי המתלונן לאי תשלום דמי השכירות, והוא חויב לשלם לנאשם ולחברה אשר בבעלותו מעל 2 מליון ₪. ערעור שהגיש המתלונן ממתין להכרעת בית המשפט העליון (להלן - הסכסוך העסקי; ההליך האזרחי).

האירוע הראשון המתואר בכתב האישום התרחש ביום 25.2.07 במשרדו של עו"ד אילן בומבך, אשר ייצג את הנאשם בהליך האזרחי. בכתב האישום צוין כי ביום האמור התקיימה פגישה בין הנאשם למתלונן, ונטען כי באותן נסיבות איים הנאשם על המתלונן באומרו לו: "אני לא פראייר, עוד יהיה פה רצח ואם אני אצטרך אני גם ארצח אותך", וכן אמר לו: "יש לי ארמנים וקווקזים כדי לבצע את העבודה" (להלן - האיום הנטען במשרד).

האירוע השני המתואר בכתב האישום התרחש ביום 2.5.07 בסמוך לאולם הדיונים בבית משפט השלום בתל אביב, ונטען כי בנסיבות אלה איים הנאשם על המתלונן באומרו לו: "אני ארצח אותך" (להלן - האיומים הנטענים בבית המשפט).

האירוע השלישי המתואר בכתב האישום התרחש ביום 1.7.07 בסמוך לאולם האירועים בנמל תל אביב. נטען כי הנאשם הגיע למקום והחל לצלם את המקום והאורחים, ובנסיבות אלה איים על המתלונן באומרו לו: "אינשאללה שאלוקים ייתן לך סרטן ולמשפחה שלך שלא תראו אור יום. הארמני, את שתי הרגליים יחתוך לך, ככה, עם הסכין. אם הוא לא מזיין אותך אני בתוך האולם הזה, אני מזיין אותך אל תדאג" (להלן - האיומים הנטענים בסמוך לאולם האירועים). חשוב לציין כי חלקו של אירוע זה צולם על ידי המתלונן במכשיר הטלפון הנייד (התקליטור הוגש וסומן - ת/2)

עמדת הנאשם

2.בהתייחס לשלושת האיומים המפורטים בכתב האישום, הציג הנאשם עצמו כקורבן של התנהגות המתלונן, וציין כי עד היום, המתלונן עושק אותו כלכלית, נמנע מתשלום חובו, ואף מרבה לעשות שימוש בטכניקות הפחדה שונות, הכוללות "איזכור" שמותיהן של דמויות שונות עימן הוא מצוי בקשר.

וכך, בין היתר, אמר הנאשם: "היה לי חבר עוזי כהן מרעננה ז"ל (סגן ראש עירית רעננה - ב.ש), כשהוא שמע שיש לי איתו עסק הוא אמר לי שהוא רמאי גדול ועשק את משפחת ספיר. עוזי, נשמתו בגן עדן, אמר לי "זה כל יום קם, הוא לא אומר תן לי לראות אנשים טובים, אלא את מי אני יעקוץ היום". זה בחור שלא הרים נייר מהרצפה אלא כל הזמן פותח וסוגר תיקים. כל הרכוש שלו זה מהרמאויות. הוא חבר של וענונו".

ביחס לאיום הנטען במשרד - הנאשם הודה כי נכח בפגישה משותפת עם המתלונן במשרדו של עו"ד בומבך (שייצג את הנאשם), מתוך כוונה לנסות למצוא פתרון מוסכם לסכסוך העיסקי. הנאשם תיאר את מהלך הפגישה ככזה שכלל איומים, אך דווקא מצידו של המתלונן.

ביחס לאיומים הנטענים בבית המשפט - הנאשם הכחיש כי איים על הנאשם במהלך הדיון או לאחריו.

ביחס לאיומים הנטענים בסמוך לאולם האירועים - הנאשם הודה בעדותו בבית המשפט באמירות שונות בעלות גוון מאיים, כפי שאלה הוקלטו על ידי המתלונן, אך ציין כי מדובר באמירות המבטאות כעס ותסכול, אשר נאמרו בתגובה לאמירות זהות שנאמרו תחילה על ידי המתלונן ולא הוקלטו.

תמצית הראיות וטענות הצדדים

3.התובעת, עו"ד דנה כחלון, ביקשה לבסס הרשעת הנאשם על הראיות הבאות:

(א) עדותו של המתלונן אשר תיאר את שלושת האיומים;

(ב) עדותו של עו"ד אמיר דנוס, אשר ייצג את המתלונן, ונכח באותה פגישה במשרד. עו"ד דנוס תיאר כי בשלב כלשהו, שוחחו המתלונן והנאשם "בצד", שאז שמע את הנאשם אומר למתלונן "זה יגמר ברצח". נטען כי עדות זאת מהווה חיזוק לעדות המתלונן באשר לאיום הנטען במשרד;

(ג) התקליטור ת/2 המתעד את אמירותיו המאיימות של הנאשם בסמוך לאולם האירועים. נטען כי מדובר בראיה אותנטית אשר יכולה, כשלעצמה, לשמש בסיס להרשעת הנאשם באיומים באירוע זה.