מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' יצחק ואח'

גזר דין לגבי נאשם 2

הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפת שוטר, לפי סעיף 273 לחוק העונשין, וכן התנגדות למעצר חוקי, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי.

מדובר באירוע מחודש פברואר 2006 במהלכו, בעקבות תגרה שהתפתחה בסמוך למועדון בילויים, הגיע למקום השוטר, המתלונן, בניסיון להפסיק את התגרה ואז הותקף על ידי הנאשם ואחרים, כמפורט בכתב האישום. כעולה מעובדות כתב האישום, חלקו של הנאשם התבטא בכך שהוא תפס את השוטר בעת שנאשם אחר חבט בו באמצעות שבר בקבוק ובהמשך התנגד למעצרו.

לנאשם אין הרשעות קודמות ובהסכמת הצדדים התקבל אודותיו תסקיר שירות מבחן בו פורטו נסיבותיו האישיות. מהתסקיר עולה כי הנאשם לא לקח אחריות לביצוע העבירות שבהן הודה בפני בית משפט וחווה את עצמו כקרבן. קצין המבחן ציין כי מדובר באדם צעיר, נשוי ואב לשני ילדים, המנהל אורח חיים נורמטיבי ומשכך באופן חריג, לדעתו, יש להימנע מהרשעתו ולהטיל עליו צו של"צ בהיקף של 120 שעות.

ב"כ המאשימה הביעה התנגדותה להמלצה האמורה, בטענה שנסיבות המקרה אינן מצדיקות הימנעות מהרשעה, הן בשים לב לחומרת העבירה והן לאור העובדה שלא צויין באיזה אופן יש בה כדי לפגוע בעתידו של הנאשם. ב"כ התביעה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר שאפשר וירוצה בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי, קנס ופיצוי, וזאת בדומה לעונש שהוטל על נאשם 1 בתיק זה.

ב"כ הנאשם עתרה מנגד לאמץ את המלצת שירות המבחן. לדבריה, יש לקחת בחשבון את העובדה שהנאשם עצמו נפגע בתיק זה ונזקק לטיפול רפואי, כמו כן יש לקחת בחשבון את היותו אדם נורמטיבי, כד שיהא בהרשעה לפגוע בעתידו אם יבקש להתקדם בעבודתו. לדברי ב"כ הנאשם יש לעשות אבחנה בינו ובין נאשם 1 שכן נאשם 1 הוא שדקר את השוטר באמצעות שבר הבקבוק. לחלופין עתרה להטיל על הנאשם מאסר מותנה וסנקציה ממונית קלה לאור מצבו הכלכלי שלא שפיר.

העבירה בה הורשע הנאשם בתיק זה היא עבירה חמורה שיש להרתיע מפני ביצועה ולהביע כנגדה מסר עונשי ראוי. לא רק שבעידן של היום ,אלימות במועדונים הפכה לחזיון נפרץ, אלא שגם האפשרות שראה הנאשם להתעמת עם איש מרות, מצדיקה התייחסות עונשית שאיננה סלחנית.

תסקיר שירות המבחן איננו מגלה כל נימוקים שבגללם ראוי לאמץ את ההמלצה הגלומה בו להימנע מהרשעת הנאשם. לא רק שאליבא האמור בתסקיר הנאשם לא נטל אחריות בפני קצין המבחן אלא שלא עולה כל נסיבה שבגללה יש להפלות נאשם זה לטובה למול אנשים רבים אחרים המגיעים בשעריו של בית המשפט.

כידוע, הכלל הוא שמי שמבצע עבירה מורשע בגינה והימנעות מהרשעה היא חריג היפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן בהם לא קיים איזון בין חומרת העבירה מצד אחד לבין הנזק שעתיד להיגרם לנאשם בגינה. נקל לראות שאף אחד מהתנאים הנ"ל לא מתקיים במקרה שלנו, ומשכך המלצת שירות המבחן המתעלמת לחלוטין מהפסיקה ומהכללים, מהווה במידה מסויימת זילות התסקיר.

סופו של דבר אינני רואה כל סיבה לבטל את הרשעת הנאשם.

אשר לעונש שראוי להטיל על הנאשם: כאמור, מדובר בעבירה חמורה, ועם זאת, גם מנוסחו של כתב האישום ניתן לראות שחלקו של הנאשם 2 קטן מזה של הנאשם 1. נסיבה זו צריכה להוות נסיבה לסטייה מסויימת בענישתו של נאשם זה מהנאשם האחר.

במכלול השיקולים והאיזונים, תוך שאני שמה לנגד עיני הן את הנסיבות שפורטו בתסקיר והן את העונש שהוטל על נאשם 1, אני מטילה על הנאשם 2 את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי למשך 7 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את עבירה של תקיפת שוטר, במשך 3 שנים מהיום.

2.הנאשם יבצע עבודות של"צ בהיקף של 120 שעות, בהתאם לתכנית שגובשה עבורו על ידי שירות המבחן.

3.הנאשם ישלם קנס בסך 500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם עד ליום 15/3/2010.

4.הנאשם יפצה את המתלונן, מר ישראל סיאנוב, מ.א 1070457 ,בסך של 500 ₪. הסכום יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 15/2/2010 ויעבר לידי המתלונן, על פי הכתובת: יחידת אק"מ יפתח.

שירות המבחן ידווח לבית המשפט עם סיום עבודות השל"צ או בכל מקרה בו הנאשם לא יבצע את המוטל עליו.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תש"ע, 31/01/2010 במעמד הנוכחים.