מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' ימין

הכרעת דין

הסנגורית מסרה כי הנאשם מודה בעובדות כתב האישום, אולם היא סבורה שאין מקום להרשיע אותו בעבירה של כניסה למגורים או בית תפילה לפי סעיף 406 (א) לחוק העונשין.

לטענת הסנגורית, היה ראוי להאשימו בהסגת גבול פלילית ועל כן היא סבורה מכוחו של סעיף 34 לחוק העונשין שיש להמיר את ההרשעה על פי הודאתו להסגת גבול פלילית.

אין ממש בטענה זו.

בשורה ארוכה של פסקי דין, קבע ביהמ"ש העליון שיש שיקול דעת רחב לתביעה לבחור באיזה סעיף להאשים את הנאשם בתנאי שכל היסודות של אותו סעיף מתקיימים באותו מקרה ספציפי.

מאחר ואין מחלוקת כי כל היסודות מתקיימים במקרה זה, אני מרשיע את הנאשם על סמך הודאתו בעבירות הבאות:

א.גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

ב.כניסה למגורים, עבירה לפי סעיף 406 (א) לחוק הנ"ל.

ניתנה והודעה היום א' אדר תש"ע, 15/02/2010 במעמד הנוכחים.

דניאל בארי, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו כי ביום 30/7/08 בשעות הצהרים נכנס לדירתה של המתלוננת וגנב מתוך הדירה תיק.

הנאשם יליד 1973, נשוי ואב לארבעה ילדים. לחובתו לא מעט הרשעות קודמות, הוא אף ריצה עונש מאסר ממושך.

למען ההגינות יצוין כי מאז שנת 1999 ועד לתיק הנוכחי לא הורשע הנאשם בפליליים.

מייד לאחר ביצוע העבירה ציין הנאשם: "אני מצטער אני לא יודע איך עשיתי את זה, אני מאד מצטער באותו יום לא היה אוכל לבית ולא היה מטרנה בבית ועשיתי את זה, אבל זה לא יקרה עוד פעם".

הנאשם סובל מזה שנים רבות ממחלת נפש, למרות שנקבע שהוא אחראי למעשיו. יש לקחת בחשבון את מחלתו ואת המצוקה הקשה שהביאה אותו לבצע את העבירה בגינה הורשע.

לאחר שבחנתי את הנסיבות, אני גוזר על הנאשם 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה שמהותה שליחת יד ברכוש הזולת למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות על סך 2,500 ₪ למשך שנתיים להימנע מביצוע עבירות כנגד הרכוש.

אם הנאשם יסרב לחתום על ההתחייבות הוא ייאסר למשך 6 ימים.

נמסר על הזכות להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום א' אדר תש"ע, 15/02/2010 במעמד הנוכחים.