מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' יוזם

בפני

שופט ציון קאפח

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום שעניינו תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה על פי סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

כתב האישום מספר כי ביום 05.02.07 סמוך לשעה 07:40 אגב סכסוך על הכנסת טרקטור עמוס חצץ, בעט הנאשם ברגלו הימנית של המתלונן, היכה אותו באגרופיו בחלקי גופו השונים ובפניו וכתוצאה מכך, נגרמו למתלונן חבלות של ממש.

החבלות אינן שנויות במחלוקת. הנאשם כופר במיוחס לו וטוען כי כלל לא היה במקום.

הצדדים – המתלונן והנאשם – צהובים זה לזה על רקע עבודות בנייה אשר בוצעו אותה עת בבית שכנתו של המתלונן. הנאשם היה מפקח הבנייה. בעוד שלנאשם, אין כל מניע לכאורה לפגוע במתלונן על מנת להאיץ את קצב העבודה או על מנת למנוע האטתה, הרי שעצם ביצוע העבודות בבית השכנים היה לצנינים בעיני המתלונן.

על כן, ייבחנו דברי המתלונן בשבע עיניים.

עוד יש לציין כרקע, כי בתלונתו התייחס המתלונן לשלושה אירועי תקיפה והמאשימה בחרה לייחס לנאשם אירוע אחד בלבד מתוך השלושה.

המתלונן היטיב להגדיר את תמונת הראיות באשרו את דברי הנאשם כדברים הבאים: "אין לך אף עד לאירוע הזה זולת גרסתך, ואף הקלטה זולת גרסתך ואף תמונה". המתלונן השיב בחיוב על הקביעות הללו. ההקשר בו נשאלה השאלה יפורט להלן בקשר לאירוע אחר.

רקע:

הנאשם הינו מפקח בנייה במקצועו אשר תפקידו לפקח על עבודות בנייה המתבצעות בבית שכני המתלונן. האחרון, לא הסכים כי כלי עבודה "כבדים" יעברו דרך השביל המשותף. על כן, משעה שהגיע טרקטור למקום, ניסה המתלונן לחסום את דרכו, או אז הגיע הנאשם, כך כתב האישום וחבט במתלונן.

גרסת הנאשם כאמור לעיל הינה כי לא היה כלל במקום, איננו יודע מי חבט במתלונן וכי לא היה מצא שביל גישה חלופי נוכח התנגדותו העיקשת של המתלונן.

אכן, במעמד ישיבת ההקראה ביום 30.12.09, טען בא כח הנאשם כי זה היה במקום אך לא הרים על המתלונן יד. על רקע הדברים הללו, הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול והנאשם שחרר את בא כוחו מייצוג. טענת הנאשם כי לא היה במקום נטענה גם בהודעתו במשטרה ובמהלך העימות בינו לבין המתלונן, כך שאין מדובר בשינוי חזית ואפשר שאכן מלכתחילה התכוון להעלות טענה זו.

לגופם של דברים:

א.במהלך חקירתו הראשית, סיפר המתלונן אודות האירוע. אין מקום להיכנס לפרטים משום שהנאשם כאמור מכחיש נוכחותו במקום.

באותה הזדמנות סיפר המתלונן כי זה אירוע האלימות השלישי. קדמו לו שני אירועי אלימות. האחד, ביום 27.10.06 אשר יכונה להלן אירוע הברזלים והשני ביום 30.11.06 אשר יכונה להלן אירוע האיטום.

המתלונן מספר כי העדיף לא להגיש תלונות במשטרה בגין שני האירועים הראשונים. כבר במקום זה יש לומר כי על רקע יחסו העוין של המתלונן כלפי הנאשם, לא ברור מדוע בחר המתלונן לוותר על התלונה הראשונה ואם בחר לעשות כן משום שקיווה כי ההדורים ייושרו, לא ברור מדוע ויתר על התלונה גם באירוע השני. יצוין, כי עיון ב נ/3 ו-נ/4, תרשומות אשר נערכו על ידי המתלונן, מעלה כי המתלונן תיעד בקפידה את כל האירועים. מכאן, שכבר באותה עת, השגיח המתלונן בקפדנות רבה על כל המתרחש בבית שכניו. כבר אז האווירה הייתה עכורה ועל כן קשה לקבל את הסברי המתלונן בדבר הימנעות מהגשת תלונה פורמאלית, כמחווה מצידו על מנת להשכין שלום במקום.

כך או כך, סיפר המתלונן כי לכל שלושת האירועים היו עדי ראיה.