מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' דריאבין

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת מכשירי פריצה.

לכאורה מדובר בעבירה מהרף הנמוך של עבירות הרכוש, אך נסיבות מקרה זה חמורות מכמה היבטים:

1. הנאשם נצפה כשהוא מחזיק בידו קאטר באורך של 19 ס"מ ב-7:00 בתאריך 2.4.07, כשהוא הסתובב בחצרות בתים.

2. הנאשם ביצע את העבירה כששני מאסרים על תנאי תלויים ועומדים כנגדו – אחד למשך 7 חודשים והשני למשך 8 חודשים. לא היה בכל אלה להרתיעו מלשוב ולבצע עבירה נוספת.

3. הנאשם צרכן סמים, המתקשה להיגמל מצריכת הסם ועל רקע זה, כנראה, שב לבצע עבירות רכוש, כעולה מגליון הרשעותיו הקודמות.

מאחר שאכן מדובר בעבירה שאינה נחשבת לעבירות הרכוש הקשות, הוסכם להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר מבחן, על מנת שיבחן אפשרות שילובו בהליך גמילה מסמים, שיהיה בו גם כדי להוציאו ממעגל העבריינים הפוגעים עקב התמכרותם ברכוש הציבור.

לנאשם ניתנה יותר מהזדמנות אחת לשתף פעולה עם שירות המבחן ועם ההליך הטיפולי וכבר בחודש 2/09 הוא הופנה לראשונה לקבלת תסקיר.

התסקיר שהתקבל בעניינו היה בלשון המעטה לא מעודד ובניגוד לדברי ב"כ הנאשם שנטענו בכשרון רב וברצון כן לסייע לנאשם, כשאין חולק שהוא מצוי במצב התמכרותי קשה, עולה מהתסקיר שהתרשמות שירות המבחן, שבהשתלבותו של הנאשם במסגרות טיפוליות, הוא מונע בעיקר על ידי הלחצים המופעלים עליו מהאם ולא מתוך בחירה אמיתית. עובדה זו מקשה על הנאשם להתמיד בהליכי הגמילה ופעם אחר פעם הוא נוטש את המסגרת וחוזר לשימוש בסם.

על אף ששירות המבחן לא יכול היה לבוא בהמלצה כלשהי בעניינו נוכח התרשמותו, נעתרתי פעם אחר פעם לבקשת ב"כ הנאשם לנסות ולסייע לנאשם להיגמל מהסם.

לצערי, גם התסקיר האחרון שהתקבל בעניינו ב- 11/09, לא הביא עימו כל בשורה.

הנאשם לא שיתף פעולה באופן רציף, נכנס ויצא ממרכז הגמילה לאחר תקופה קצרה מבלי שהשלים אפילו את השלב הראשון .

מאז ועד ישיבת היום, במשך חודשים ארוכים, לא ניתן היה להביא את הנאשם לבית המשפט וב-3 הישיבות האחרונות הוא אף לא טרח להתייצב פה. לפיכך, גם גילה את דעתו שאין לו כל כוונה לסייע לעצמו.

דברי הנאשם היום לפיהם יהיה במאסר על תנאי כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות, אינו משכנע, כשלמדנו ששני מאסרים על תנאי לתקופות לא קצרות, לא היה בהם כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירה נוספת.

הכלל הוא שמאסר על תנאי יש להפעיל, אלא אם שוכנע בית המשפט כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטיה מכלל זה.

לא מצאתי בטיעוני ב"כ הנאשם שנאמרו בכאב רב, את אותן נסיבות מיוחדות וגם דברי הנאשם לא שכנעוני שאכן פניו לדרך חדשה.

צר לי על אמו של הנאשם שעמדה לפניי וביקשה את רחמיי.

אני מאמינה שהיא עושה ככל שלעיל ידה, כדי לסייע לנאשם ולשקמו, אך הדבר גם אינו בידה.

אינני נותנת משקל משמעותי לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ועד היום – שכן הדיונים ברובם נדחו על מנת לנסות ולשקם את הנאשם ובחלקם האחר נדחו עקב התנהגותו והתנהלותו.

נימוק אחד לזכותו של הנאשם, היא הודאתו המיידית וקבלת האחריות.