מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' דן

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום, אני מרשיעה אותו בעבירות כדלקמן:

1. בעבירה של זיוף, על פי סעיף 418 אמצע לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן החוק).

2. בעבירה של נסיון לקבל דבר במרמה, על פי סעיף 415 רישא, ביחד עם סעיף 25, לחוק.

ניתנה והודעה היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של זיוף תו חניה באמצעות אחר, לו הוא שילם 200 ₪ תמורת התו ובעבירה של נסיון לקבל במרמה באמצעות תו הנכה מקום חניה מוסדר לנכים.

מדובר בנאשם יליד 44, נעדר הרשעות קודמות, שלא ברור מה הובילו לאחר שנים ארוכות של ניהול אורח חיים נורמטיבי לעבור על החוק.

המאשימה הגיעה להסדר טיעון עם הנאשם, באמצעות באת כוחו, לפיה עתרו במשותף להטיל עליו מאסר על תנאי וקנס בסך 2000 ₪.

נוכח האמור לעיל, הודאתו המיידית בעובדות כתב האישום והחסכון בזמן השיפוטי, ההסדר עומד ברף ענישה סביר ולפיכך אכבדו.

בשוקלי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מהיום.

2.הנאשם ישלם קנס בסך 2000 ש"ח או 2 חודשי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-4 תשלומי שווים ורצופים, בסך 500 ₪ כ"א, החל בתאריך 15.3.10 ובכל 15 בחודש שלאחריו.

אי עמידה באחד התשלומים תביא לפרעון מיידי של הקנס כולו.

התו יושמד.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן והודע היום י"ז שבט תש"ע, 01/02/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת