מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' באשר

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום, אני מרשיעה אותה בעבירה של החזקת סכין, למטרה לא כשרה עפ"י סעיף 186(א) לחוק העונשין – תשל"ד – 1977.

ניתנה והודעה היום ל' כסלו תשע"א, 07/12/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת

גזר דין

הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה, בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה.

העבירה בוצעה על ידה בתאריך 03.02.08, בעת שהיתה כבת 19.5.

בהודעתה במשטרה, סיפרה הנאשמת כי היא מחזיקה בסכין לביטחון עצמי, כדי להגן על עצמה מפני בחורים שלדבריה, "התחילו" איתה ברחוב.

נוכח הנסיבות של החזקת הסכין, על פי הצהרת הנאשמת, עתרה המאשימה להטיל על הנאשמת עונש של מאסר בפועל, שניתן לרצותו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס שכן, מדובר בהחזקת סכין לעת מצוא, כפי שכאמור הצהירה על כך הנאשמת.

ב"כ הנאשמת ביקשה להימנע מהטלת מאסר בפועל, זאת בהתחשב בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, בגילה הצעיר של הנאשמת באותה עת, בהודעתה המיידית ובעובדה כי הנאשמת אינה מתגוררת בישראל מזה מספר שנים, לאחר שהעבירה את מרכז חייה לברצלונה ועל אף זאת, טורחת ומתייצבת לכל אחד מהדיונים, שבעת ביצוע העבירה לא היתה מודעת לאיסור הקבוע בחוק, ודאי לא לחומרת המעשה.

הנאשמת עצמה הצהירה כי אין בכוונתה לשוב על מעשיה, לאחר שהבינה את האיסור ואת החומרה שבביצוע עבירה זו.

בנסיבות אלה ובעיקר בהתחשב בטיעונים שהושמעו ע"י ב"כ הנאשמת, אינני נעתרת לבקשת המאשימה להחמיר בדינה של הנאשמת, אף שככלל, מדיניות זו רצויה וראויה במקרים המתאימים.

סוף דבר – בשוקלי את נסיבות המקרה וטיעוני הצדדים, אני מטילה על הנאשמת את העונשים כדלקמן:

מאסר על תנאי של 4 חודשים. התנאי הוא שהנאשמת לא תעבור את העבירה בה הורשעה במשך 3 שנים מהיום.

הנאשמת תשלם קנס בסך 1,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד תאריך 15.01.11.

הסכין תושמד.

זכות ערעור – תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ל' כסלו תשע"א, 07/12/2010 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: