מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' אבו רמילה ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו בכך שבחודש אוגוסט 2006 התפרצו לרכב בשעת לילה מאוחרת בחניון וגנבו מתוך הרכב רדיו דיסק ופאנל.

הנאשם 1 היה הרוח המעשית החיה ואילו הנאשם 2 עמד בסמוך ואיבטח את מעשיו של נאשם 1.

בהחלטה אחרת שנתתי, התייחסתי לנושא המדרון החלקלק של הענישה בעבירות של התפרצות לרכב, כאשר החריג – מחמת נסיבות כאלה ואחרות של נאשם פלוני – הופך להיות הכלל, שאז, מגיע החריג לאותו כלל והתוצאה היא שהענישה, במיוחד בעבירות של התפרצות לרכב, הולכת ומחטיאה את מטרתה, בוודאי בכל הנוגע להתרעה הציבורית שהיא אמורה לייצר.

מקובל עלי שאין דינה של התפרצות לרכב כדינה של התפרצות לדירה, אך יחד עם זאת, לא ניתן להקל בה ברמות אשר טיעונים לגביהן נשמעים חדשות לבקרים בבתי משפט.

מקובלת עלי טענת ב"כ נאשם 1 שבית המשפט צריך להתעלם מהרשעתו המאוחרת יותר של הנאשם בגוזרו את הדין, ולצורך הענין בית המשפט יתייחס אל הנאשם 1 כאל אדם צעיר, על גבול גיל הקטינות, אשר ביצע את העבירה הראשונה בחייו. לעומת זאת, הנאשם 2 אינו יכול לזכות בהתייחסות דומה, היות שהרשעתו הקודמת ניתנה מספר שנים קודם לביצוע העבירה הנוכחית.

מאידך, כאמור, המעורבות של נאשם 1 במעשה העבירה גבוהה מזו של הנאשם 2. לקולא, תיחשב עוד העובדה שכתב האישום הוגש בשיהוי של מעל שנתיים ימים, באופן הפוגע ביכולת ליתן גזר דין שיהא בו קשר בין העבירה ועונשה, הנאשמים הודו וחסכו מזמנו היקר של בית המשפט, בעניינו של הנאשם 1 ניתן תסקיר שניתן להגדירו כ"תסקיר חיובי", המעלה על נס את העובדה שהנאשם נמצא, למרות הרשעתו המאוחרת, בתהליך חיובי של התייצבות ושיקום, זאת בניגוד לתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם 2, אשר מצא כי הנאשם 2 מטשטש משהו את חלקו בביצוע העבירה ונמצא בצומת דרכים בו דרושה הרתעה נוספת, אישית, אשר תסייע בידו להחליט בכיוון הנכון.

נתתי דעתי גם לטענות הסנגוריות המכובדות, ביחס לפגיעה האפשרית בשיקומם של הנאשמים, אך לא מצאתי כי העונש שבדעתי להטיל יפגע פגיעה של ממש באפשרויות השיקום שלהם ומאידך, הימנעות ממנו עלולה לפגוע פגיעה של ממש בהרתעה הציבורית.

לאחר ששקלתי את כל הנתונים שתיארתי לעיל ואיזנתי ביניהם, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

1.מאסר למשך חודשיים, על פי האמור בחוות דעת הממונה ומכח סמכותי לפי סעיף 51 ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977,ירצה הנאשם 1 עונש זה ב"בית לשובע", בימים א' – ה בין השעות 8:00-15:00 ובימי שישי בין השעות 8:00-14:00, תחילת עבודות השירות תהיה ביום 25.2.10.

הנאשם 2 ירצה את מאסרו בדרך של עבודות שירות שירוצו בבית החולים הדסה הר הצופים בימים א'-ה בין השעות 8:00 – 16:00, תחילת עבודות השירות תהיה ביום 10.3.10.

הנאשמים מוזהרים שעליהם לבצע את כל העבודות המוטלות עליהם במסגרת עבודות השירות על פי הנחיות שתינתנה להם מעת לעת על ידי הממונה במקום וכי כל הפרה של עבודות השירות תגרום להפסקה מנהלית ולריצוי עונש המאסר בפועל.

2.התחייבות על סך 5000 ₪ לכל אחד מן הנאשמים, שלא יעבור בתוך 3 שנים מהיום את העבירה בה הורשע לפני, לא יחתום מי מהם – יאסר למשך 15 ימים.

3.החלטתי שלא להטיל על הנאשמים קנס, עקב העובדה שהתביעה לא עתרה לעונש כזה והיות שלא נגרם נזק בעבירה שבוצעה, אינני מוצא לנכון להטיל פיצוי.

כל הפקדה שהופקדה ביחס לתיק זה או לתיק המעצרים שקדם לו – תוחזר לידי המפקיד.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תש"ע, 09/02/2010 במעמד הנוכחים.

אביחי דורון, שופט

הוקלד על ידי: שרון הבי