מ.י. מדור תביעות-מס הכנסה ת"א נ' ירדן-אדיב החברה למידע ובטחון בע"מ ואח'

גזר דין

על פי הודאתו הורשע הנאשם והחברה שבבעלותו ב – 3 עבירות שעניינן אי הגשת דוחות במועד, דוחות המתייחסים לשנים 2002 עד 2004.

ההליכים בתיק זה החלו כבר בחודש דצמבר 2007 ומאז מצוי התיק בדחיות, דחיות שמטרתן היתה לאפשר לנאשם להסיר את המחדלים, על מנת שיוכל לבוא בפני בית משפט בידיים נקיות, לפחות בחלקן.

היום, שמחים ב"כ הצדדים לבשר כי כל המחדלים הוסרו, וכי הדחיות הועילו לו לנאשם.

ב"כ התביעה, בטיעונים לעונש, עומדת על החומרה בעבירות מסוג זה ומציינת כי המדובר בעבירות אשר מונעות הערכת שווי כלכלי של חברה והערכת המס המתחייב מפעולותיה, ובכך יש פגיעה בכלל הנישומים.

עם זאת, בהגינותה היא מציינת כי מאחר והיום הוסרו המחדלים, היא אינה מבקשת להכביד בעונשו של הנאשם אך מבקשת התחייבות אשר תרתיעו בעתיד מפני ביצוע עבירות מסוג זה, לצד מאסר על תנאי וקנסות.

ב"כ הנאשם מפנה לעובדה כי בשל הדחיות הרבות שהוענקו לנאשמים, הצליח הנאשם להסביר כאמור על כל המחדלים ועובדה זו יש לזקוף לזכותו.

זאת ועוד, המחדלים של הנאשמים ראשיתם בהתאבדותו של רואה חשבון אשר לדעת ב"כ הנאשם לקח עימו סודות לקבר והותיר את הנאשם והחברות שהיו ברשותו מבלי שישלים את הפעולות להסרת מחדלים.

עוד שיקול אותו יש לקחת בחשבון, לדברי ב"כ הנאשם, הוא השיקול שהדוחות אשר הוגשו בדיעבד מלמדים על כך שהחברה היתה בהפסדים ובפועל לא נגרע מאוצר המדינה כל תשלום בו היה על הנאשם לשאת.

אל הדברים של בא כוחו, מצטרף הנאשם המבקש להתחשב במצבו הכלכלי הקשה, בעובדה שהתגרש ומשלם מזונות וכן שריצה שנה בכלא והיום משתכר בקושי רב.

אין לי מה להוסיף על דברי ב"כ התביעה לעניין חומרת העבירות, על כך כבר נכתב ונאמר הכל.

אני מאמצת גם את דברי ב"כ הצדדים ועתירתם לעונש ואני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים:

1.על הנאשמת 1 - קנס בסך של 1,000 ₪ לתשלום תוך 30 יום מהיום.

2.על הנאשם 2 – מאסר על תנאי למשך שני חודשים לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא כי לא יעבור כל עבירה על הוראות הסעיף 216 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה").

קנס בסך 2,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשים שווים ורצופים החל ביום – 20.1.2010.

הנאשם יחתום על התחייבות על סך של 15,000 ₪ להימנע מכל עבירה על הוראות הסעיף 216 לפקודה. ההתחייבות תהיה לתקופה של שנתיים שאם לא יחתום, ירצה כנגדה 90 ימי מאסר.

הודע לנאשם 2 על זכותו לערער בשמו ובשם נאשמת 1 תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום י"ד טבת תש"ע, 31/12/2009 במעמד הנוכחים.

זיוה הרמן, נשיאה