תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
|
23984-12-13
28/01/2014
|
בפני השופט:
סיגל אלבו
|
- נגד - |
התובע:
קואופ ישראל - רשת סופרמרקטים בע"מ
|
הנתבע:
מ.י. מאיר מסחר והשקעות בע"מ
|
|
החלטה
המשיבה (להלן: "התובעת") הגישה כנגד המבקשת (להלן: "הנתבעת") תביעה כספית לתשלום דמי שכירות על-פי הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים. מיד לאחר הגשת התביעה שילמה הנתבעת את סכום התביעה לידי התובעת.
הנתבעת טוענת כי התביעה הוגשה מבלי שנשלח לה מכתב התראה ואף מבלי ליידע אותה על הכוונה להגיש את התביעה ולנסות לפתור את המחלוקת. עוד טוענת הנתבעת, כי על אף שיחות שהתקיימו בין באי כוח הצדדים בהליך גישור בעניין אחר, התובעת לא טרחה ליידע את הנתבעת בדבר המחלוקת נשוא התביעה ועל כוונתה להגיש את התביעה. אילו התריעה התובעת בפני הנתבעת על הגשת התביעה, היה מתייתר הצורך בהגשתה. לפיכך, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה ללא צו להוצאות.
התובעת טוענת כי טרם הגשת התביעה פנתה לנתבעת מספר פעמים בבקשה לתשלום סכום התביעה, שלא היה שנוי במחלוקת, אך הנתבעת לא נענתה לבקשותיה. משפניות התובעת לא נענו נאלצה להגיש את התביעה. לפיכך טוענת התובעת כי היא זכאית לתשלום הוצאותיה הריאליות וכי בהתאם להסכם שכר טרחה עם בא כוחה עליה לשלם 20% מהסכום שנגבה.
הצדדים מסכימים כי לנוכח העובדה שסכום התביעה שולם במלואו, הרי שדין התביעה להידחות. השאלה שבמחלוקת היא האם זכאית התובעת לתשלום הוצאות ומה שיעורן.
מתגובת התובעת והתצהיר שצורף אליה עולה, כי התובעת שלחה לנתבעת חשבונית מס בגין החוב נשוא התביעה ואף נעשו פניות טלפוניות. בתשובה השיב נציג הנתבעת כי לאור ההליכים המשפטיים המתנהלים בין הצדדים בתיק אחר, לא ישולם הסכום בשלב זה והנתבעת תבחן את העניין מול יועציה המשפטיים. לפיכך, הגישה התובעת את התביעה. הנתבעת אינה מכחישה כי ידעה על קיומו של החוב נשוא התביעה, אך לטענתה משלא נשלח לה מכתב התראה על הגשת התביעה, אשר היה יכול לייתר את הגשתה, אין מקום לפסיקת הוצאות.
אני סבורה כי בנסיבות בהן ידעה הנתבעת על קיומו של החוב ואף נעשתה אליה פנייה בעל-פה לתשלומו, אין מקום לומר כי התובעת פעלה שלא בתום לב משהגישה את התביעה ועל כן היא זכאית להוצאותיה. יחד עם זאת בקביעת שיעור ההוצאות יש להביא בחשבון הן את העובדה שלא נשלח מכתב התראה, אשר יכול והיה מייתר את הגשת התביעה והן את העובדה שמיד עם הגשת התביעה שילמה הנתבעת את מלוא סכומה. בנסיבות אלה, אין מקום לפסוק שכר טרחה בשיעור אותו דורשת התובעת.
לאור האמור, אני מורה על דחיית התביעה ועל השבת האגרה לידי התובעת, בהתאם לתקנות.
הנתבעת תשלם לתובעת את סכום האגרה שלא ניתן להשיבו על-פי התקנות וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 6,482 ₪ כולל מע"מ, שהוא מחצית שיעורו של שכ"ט עו"ד על-פי התעריף המינימאלי המומלץ.
ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ד, 28 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.