מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' סטרוצקוב

בפני

שופטת רחל טאובר

הכרעת דין

החלטתי לזכות הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב לתת דגימה של אוויר נשוף לפי דרישת שוטר ולהרשיעו בעבירה של אי ציות להוראת שוטר בניגוד לתקנה 23 א לתקנות התעבורה, ואלה נימוקי הכרעת הדין:

הנאשם, סטרוצקוב ואדים מואשם כי ביום 14.6.08 שבת בשעה 03.00 בעת שנהג באוטובוס זעיר פורד שמספרו 5987660, נהג בשכרות בסך שסירב לתת דגימה של אוויר נשוף לפי דרישת השוטר.

הנאשם כפר באשמה באמצעות ב"כ עו"ד גביזון.

התביעה הביאה לעדות עד יחיד בשם עמי גואטה ולאחר שבחנתי עדותו הגעתי למסקנה כי אינני יכולה לבסס הרשעה בפלילי על סמך עדות עד יחיד,שכן הנאשם תמך גרסתו ב-4 עדי הגנה,שלא נתגלו בעיניהם סתירות מהותיות והם עשו עלי רושם מהימן.

עד התביעה עמי גואטה העיד כי ביום 14.6.08 בסמוך לשעה 03.00 בראשון לציון ברחוב משה בקר, הבחין באוטובוס זעיר, פורד לבן שמגיע בנסיעה ברחוב משה בקר מצפון לדרום כשברכב ישב נהג עם 5 נוסעים נוספים, הוא סימן לנהג לעצור בדרך , ניגש לנהג ובקש רישיון נהיגה, הנהג שהוא הנאשם הציג רישיון נהיגה שפג תוקפו, סירב להציג רישיון רכב ולאחר שנענה בחיוב הציג רישיון רכב שפג תוקפו וגם רישיון נהיגה שפג תוקפו, הנאשם התבקש לבצע בדיקת נשיפון אולם סירב, ולאחר מספר פעמים הסכים ומבדיקת הנשיפון עולה כי היה חשד לנהיגה בשכרות.

השוטר הודיע לו כי עליו לבצע בדיקת ינשוף ואסור לו לאכול לשתות או לעשן במשך 15דקות.

לטענת השוטר הנהג סירב, לעס מסטיק , עישן שתי סיגריות לו שתה מים מנהלים למרות שהובהר לו מספר פעמים כי אסור לו לאכול לשתות או לעשן, הנהג סירב לבצע בדיקת ינשוף התנהגותו היתה אלימה, נדף מפיו ריח אלכוהול והוא גם קילל את השוטר. רק לאחר שהובאה ניידת נוספת הנהג הסכים למסור ת.ז ומיד עזב את המקום כאשר רכבו האוטובוס הזעיר הציבורי עומד באמצע הכביש ומהווה הפרעה חמורה לעוברים ולשבים.

הנאשם השאיר את המסמכים אצל השוטר לא המתין במקום עד סיום הטיפול והשאיר את רכבו במקום.

מחקירתו הנגדית של השוטר עלה כי היה איתו מתנדב נוסף שלא נרשם בכתב האישום שכן הוא עצמו טיפל באירוע.

כמו כן עולה מחקירתו הנגדית של השוטר,כי למרות שהריח ריח אלכוהול מפי הנאשם לפני שעלה לרכב,הוא לא מנע ממנו להתחיל בנסיעה ולהתקדם מטרים ספורים.

כמו כן ,העיד השוטר, כי הנאשם הציג לו רישיון נהיגה, לא מסר לו ביד את רישיון נהיגה והוא הבחין שרישיון הנהיגה פג תוקפו במאי 2008.

אין מחלוקת כי הנאשם עזב את המקום בניגוד להוראת השוטר, השאיר גם את רכבו במקום כאשר הרכב עומד באמצע הכביש,ומבלי שהטיפול בעניינו הסתיים, השוטר העיד בעמ' 11 לפרוטוקול שורה 21:" מבחינתי הוא לא רשאי לעזוב את המקום כי השאיר את האוטו".

בעוד שגרסת עד התביעה שהוא עד יחיד היא כי הנאשם הגיע לרכבו כשהוא מריח מאלכוהול, ומתנדנד, הרי שגרסת הנאשם ועדיו היא שלאחר בילוי בבית קפה, כשהגיע לרכבו הבחין ברכב משטרה שסוגר אותו ומונע ממנו לצאת מהחנייה ולהמשיך בנסיעה.

הנאשם טוען כי השוטר ישב בנידת ודיבר עם אנשים אחרים כשביקש ממנו להזיז את הרכב המשיך להמתין עוד כ-10 ,15 דקות ולמרות שציפצף לשוטר רכב המשטרה לא זז ולא אפשר לו לצאת מהחנייה. רק כאשר החל בנסיעה אמר לו השוטר לעצור בצד, ביקש ממנו רישיון רכב, רישיון נהיגה וגם ביצע לו בדיקת נשיפון כ-4 פעמים.

הנאשם מודה כי היה עצבני, לקח סיגריה, ואז השוטר אמר לו שאסור לו לעשן סיגריה ולכן ימתין עוד 40 דקות. כששתה מים לאחר הסיגריה , אמר לו השוטר להמתין כעוד 40 דקות. כמו כן, לאחר שנתבקש להציג ת.ז. והוא טען שהציג לו לשוטר רישיון נהיגה כבר , הגיע שוטר נוסף ואחז בחולצתו וחטף את ת.ז. שלו.

הנאשם מאשר, כי עזב את המקום,רכבו נשאר במקום, ורק למחרת הגיע לתחנת המשטרה לקחת את ת.ז. שלו.

בכך שהנאשם עזב את המקום מבלי לציית להוראת השוטר להמתין,ולבצע בדיקת נשיפה יש משום אי ציות להוראת שוטר ובכך שהרכב נגרר על ידי גרר משטרתי יש משום ראיה לכך שהנאשם לא ציית להוראת שוטר והעדיף לעזוב את המקום והרכב וזאת על דעת עצמו ומבלי לציית להוראת השוטר.