מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' מדהלה

גזר דין

לאחר ששמעתי ראיות בתיקים האמורים לעיל, הרשעתי הנאשם בשלושה כתבי אישום ובארבעה אישומים של נהיגה בשכרות, תחת השפעת סם.

הנאשם מואשם כי בתאריכים 18.10.07, 29.10.07, 29.11.07 וב- 24.1.08 נהג ברכב פרטי תוצרת "סובארו" תחת השפעת סמים, כאשר בבדיקת שתן נמצאו ממצאים המעידים על שימוש בקנביס (חשיש/מריחואנה).

הנאשם ניהל משפט ממושך וגם הביא מומחה מטעמו, אשר לא הניח את דעת בית-המשפט כי הנאשם נהג שלא תחת השפעת סמים.

מתסקיר קצין המבחן עולה כי כבר בגיל 17 צרך הנאשם סמים. תחילה סם מסוג חשיש ולאחר מכן התמכר להרואין. הנאשם עבר תהליך גמילה. מתסקיר שירות המבחן עולה כי כיום מבדיקת שתן שנערכה לו נתגלה שרידי סם מסוג חשיש בבטן. שירות המבחן נמנע מהמלצה וגם טען בפניי כי "לא פחת הסיכון מהתנהגות בעייתית חוזרת".

לפיכך אני סבורה כי היה ממש בטיעוני התביעה לעונש כי יש לשלוח הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח, על מנת שלא יהווה סיכון לעצמו ולציבור המשתמשים בדרך, כשהוא מעשן סמים ולאחר מכן נוהג.

יחד עם זאת אינני יכולה להתעלם מכך שהעבירות המיוחסות לנאשם בוצעו בשנת 2007 ועבירה אחת בינואר 2008, היינו לפני כ- 4 שנים, ומאז אין לו הרשעות בגין נהיגה תחת השפעת סמים.

אני ערה לעברו התעבורתי והפלילי המכביד של הנאשם, והתלבטתי רבות אם עונש של מאסר בפועל הוא העונש ההולם בתיק זה.

לאחר התלבטות החלטתי כי צודק הסניגור המלומד שניתן להשיג את מטרת הענישה גם בהחמרה ברכיבי הענישה האחרים, ולאו דוקא בשליחת הנאשם כיום למאסר מאחורי סורג ובריח על עבירות שבוצעו לפני כ- 4 שנים.

לפיכך החלטתי להחמיר ברכיבי הענישה האחרים ואני דנה את הנאשם לעונשים כלדקמן:

1.אני דנה את הנאשם/ת לתשלום קנס בסך 10,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים החל מהחודש הבא.

2.הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 שנים.

הפסילה תחל מיום הפקדת הרישיון בתיק – 10.1.11.

3.אני דנה את הנאשם ל- 12 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה או רשיון נהיגה תקף (למעט ברירת משפט), נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים או סמים.

4.הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ש"ח למשך 3 שנים, להימנע מהעבירה בה הורשע בתיק זה וכן מהעבירה של נהיגה בזמן פסילה.

לא יחתום, ייאסר לחודשיים. החתימה היום.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי.

ניתנה והודעה היום י"ג תשרי תשע"ב, 11/10/2011 במעמד הנוכחים.

רחל טאובר, שופטת