מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' לברוב

הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961.

2.עפ"י הנטען בכתב אישום בתאריך 26/11/06 שעה 01:15 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 6987836 בכביש 44 ק"מ 33 בשכרות, כאשר בבדיקת נשיפה שנערכה לנאשם נמצא ריכוז של 1220 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

3.בהקראה שהתקיימה בפני כב' השופטת טאובר, הודיע הסנגור כי הנאשם כופר בשכרות, הא ותו לא.

4.בישיבת ההוכחות העידו מטעם המאשימה השוטרים ארז קופרמן (עת/1), וצברי שחר (עת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

5.עת/1 הינו שוטר המשרת במשטרת תנועה ארצית ומפעיל ינשוף מוסמך. הוא סיפר בעדותו, כי בעת שנהג בניידת בכביש 44 לכיוון מערב בנתיב ימין, הבחין ברכב שסטה לכיוון רכבים שנסעו מימין לו והם נאלצו לסטות, כך מס' פעמים. הדבר עורר את חשדו והוא התקרב אליו בנסיעה והרכב נצמד לניידת, תוך כדי סטיה מנתיב נסיעתו. העד כרז לנהג לעצור בצד. כשהתקרב לנהג, הריח מפיו ריח חזק של אלכוהול ועיניו היו אדומות ונפוחות, הנהג נלקח לבית דגן לביצוע בדיקת ינשוף לאחר שהסכים לבצעה. בבדיקה נמצא ריכוז של 1220 מק"ג לליטר אוויר נשוף.

העד ערך דו"ח פעולה (ת/1) בו ציין השתלשלות הארועים כמפורט לעיל. שעת תחילת הארוע נרשמה 21:00, סיום הארוע 01:30.

כמו כן, העד ערך טופס בדיקת מאפיינים, ת/2, לפיו הבדיקה נעשתה בבית דגן. במבחני הביצוע עמידתו של הנאשם לא הייתה יציבה, התנדנד, בהליכה על קו התנדנד, החטיא הבאת אצבע לאף הן בימין והן בשמאל והתנהגותו הייתה רדומה.

בחקירתו הנגדית, הודה העד כי אמנם ציין בת/2 את השעה 21:00 שהיא שעת העצירה ולא שעת עריכת הבדיקה והסביר, כי הבדיקה נערכה לפחות רבע שעה לאחר שהופסקה נהיגתו ולפני השעה 21:40 שאז נערכה בדיקת הנשיפה.

העד העיד, כי ערך למכשיר הינשוף בדיקת כיול באותו ערך בשעה 21:10 (ת/6), היינו לאחר שהגיע עם הנאשם לתחנת בית דגן, בה נמצא מכשיר הינשוף. העד ערך זכ"ד בדיקת שכרות בגין בדיקה שביצע לנאשם בשעה 21:37 (ת/3), לאחר שוידא כי הנאשם לא שתה ולא הקיא 15 דק' ולא עישן 5 דק' והוחלפה פיה חדשה לפני כל נשיפה (ת/4). הוגש פלט ינשוף (ת/5) לפיו בנשיפה ראשונה נמדדה כמות של 1225 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף. בנשיפה שנייה, כעבור 2 דק' התוצאה הייתה 1220 מק"ג, ולפיכך התוצאה הסופית: 1220 מק"ג.

6.עת/2, שחר צברי, הינו טכנאי מכשור אכיפה במטא"ר. הוא ערך תע"צ בדבר תקינות המכשיר וכרטיס מכשיר (ת/9) וכן טופס ביקורת תקופתית למכשיר ת/10. הוא העיד, כי המכשיר בו נבדק הנאשם, תוקן כחודשים לפני הארוע ולאלחר מכן נבדק שוב.

7.הנאשם שבחר להעיד, סיפר בעדותו, שהיה בברית עם חבריו לעבודה ושם שתה כוס בירה. בדרכו חזרה רכב שנסע בסמוך אליו "חתך אותו והוא נאלץ לבלום בלימת חירום כדי למנוע תאונה. לאחר מכן, עקף את אותו הרכב וסימן בידיו לנהג שהוא משוגע. לגרסתו, לא נערכה לו בדיקה כלשהי למעט בדיקת נשיפה.

8.דיון

המחלוקת העובדתית בתיק הנדון הינה האם הנאשם נהג בשכרות.

מתוצאות בדיקת הינשוף אנו למדים, כי בעת שעוכב הנאשם על ידי השוטר כבר היה מצוי הנאשם תחת השפעת משקאות משכרים. אמנם הנאשם טען, כי שתה כוס בירה אחת בלבד. אולם גרסתו הופרכה על ידי תוצאות בדיקת הינשוף, וכן על ידי עדות עד התביעה.

ריכוז האלכוהול שנמדד אצל הנאשם הינו 1220 מק"ג, ריכוז הגבוה למעלה מפי 5 מהריכוז המירבי המותר בחוק. הנאשם הודה כי השוטר עת/1 החתים אותו על "פתק ארוך" (פרוטוקול מיום 15/03/10 עמ' 6 ש' 29), הנאשם העיד גם, כי לא הסתכל מה רשום בו אולם אם היה יודע שהכמות גבוהה לא היה חותם (עמ' 7 ש' 2).

היינו, הנאשם מודה כי מדובר בפלט בדיקת הנשיפה, בתחתיתו מתנוססת חתימתו.

די בכך כדי להרשיע את הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות.

למעלה מן הדרוש, אציין, כי ניתן להרשיעו גם לאור תוצאות בדיקת המאפיינים.