מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' חדיו

נוכחים:

פרוטוקול

הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2.עפ"י הנטען בהודעת הקנס שהפכה לכתב אישום, לאחר שהנאשם ביקש להישפט (הדו"ח - ת/1) – בתאריך 12/07/07 שעה 19:55 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 5447202 בצומת רחובות שד' משה דיין ולישנסקי יוסף בראשון לציון, תוך שהוא החזיק הנאשם טלפון והשתמש בו תוך כדי נהיגה.

3.בהקראה טען הנאשם: "לא מודה. יש לי דיבורית ברכב. החזקתי ביד שלט של מערכת דיסק ברכב".

4.בישיבת ההוכחות העיד מטעם המאשימה השוטר עורך הדו"ח, אטיאס מוריס, עת/1, והנאשם העיד מטעם ההגנה.

5.בעדותו, חזר עת/1 על האמור בדו"ח והעיד, כי בעת שהנאשם נהג ברכבו, הוא החזיק מכשיר טלפון בידו הימנית בסמוך לפניו והשתמש בו תוך כדי נהיגה.

תגובת הנאשם לדו"ח היתה: "קיבלתי שיחה מהבת".

בחקירתו הנגדית, הכחיש העד את גרסת הנאשם והסביר, כי נסע במקביל לנאשם וראה אותו מחזיק במכשיר טלפון נייד בחזית פניו, וראה זאת גם דרך המראה.

6.הנאשם שבחר להעיד, סיפר בעדותו, כי כשנסע ברח' משה דיין, הבחין בשוטר הנוסע בסמוך אליו. הנאשם העיד, כי יש לו דיבורית ברכב ולכן אינו נזקק להשתמש במכשיר הנייד. הוא החזיק באותה עת בשלט למערכת השמע, אשר זה אך הותקנה.

בחקירתו הנגדית, הכחיש הנאשם, כי אמר לשוטר שקיבל שיחת טלפון מבתו, אלא ששיחק עם השלט. לטענתו, ביקש מהשוטר שירשום זאת בדו"ח, אולם השוטר כעס ולכן אמר לו הנאשם שירשום מה שהוא רוצה. הנאשם הודה, כי השוטר נסע במקביל אליו, אולם גם לפניו וגם מאחוריו במהלך נסיעתם הממושכת ברח' משה דיין.

7.גירסת הנאשם תומכת בעדות השוטר, בכך שבחלק מהזמן נסע מאחורי השוטר ובחלק במקביל אליו והשוטר ציין, כי הבחין בעבירה דרך המראה וכן דרך החלון בעת שהנאשם נסע במקביל אליו. גם התשובה שנרשמה בדו"ח, הינה הודאה של הנאשם התומכת בגרסת השוטר. רישום השוטר בדו"ח בתגובת הנאשם "קיבלתי שיחה מהבת", מוכיח שהוא רשם במדוייק את דברי הנאשם, עד כדי פירוט ממי נתקבלה השיחה.

אילו היה השוטר בודה דברים מליבו, לא היה מסתכן לרשום את מקור השיחה, שהרי מנין לו לדעת שלנאשם יש בת, ואכן הנאשם לא הכחיש שיש לו בת.

על כן, אני מעדיפה את גרסת עת/1 וקובעת כי גרסת הנאשם אינה אמינה עליי.

אני נותנת אמון בגרסת עד התביעה, שהייתה מהימנה ועקבית, וכי השוטר רשם את שראו עיניו ושמעו אוזניו. תגובת הנאשם לדו"ח, כפי שנרשמה בדו"ח מהווה סיוע לעדותו.

גרסתו של הנאשם בבית המשפט, כי לא אמר דברים אלה, אינה ראויה לאמון.

8.כבר נפסק לא פעם, כי בעבירות התעבורה מסוג העבירה הנדונה, ניתן להרשיע הנאשם על סמך עדותו היחידה של השוטר, שהבחין בביצוע העבירה, אולם זאת בתנאי שאין סתירות בה ואין תמיהות.

ערה אני לעובדה, כי הרשעת הנאשם במקרה דנן נובעת מעדותו היחידה של עד התביעה, אולם עדות זו מסתייעת הן בתגובתו הספונטנית של הנאשם בעת רישום הדו"ח והן בעדותו בבית המשפט, על כן ניתן להרשיעו על סמך עדות השוטר בלבד.

9.סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר, המיוחס לנאשם בכתב האישום. לפיכך אני מרשיעה אותו בעבירה של שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תש"ע, 15/06/2010 במעמד הנוכחים.