מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי נ' פרץ

גזר דין

כתב האישום:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טעון, בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, אשר יוחסה לו בכתב אישום מתוקן. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 5.12.07, בעת ששוחח הנאשם עם הוריו לאחר דיון בהארכת מעצרו, בבית משפט השלום בנתניה, ביקש ממנו שוטר לסיים את השיחה ולהתלוות אליו. הנאשם מיאן לעשות כן, על אף בקשות חוזרות ונשנות של השוטר, וכשהניח השוטר את ידו על גבו של הנאשם, על מנת לגרום לו לסיים השיחה, הסתובב הנאשם במפתיע, ועל אף שהיה אזוק בידיו, הכה את השוטר בלחיו. השוטר ניסה להשתלט על הנאשם על ידי תפיסתו במותניו, ובתגובה הכה הנאשם בסנטרו של השוטר, באמצעות ראשו. הנאשם הוסיף להשתולל עד כי השוטר נזקק לעזרתו של שוטר נוסף שנכח במקום. בשל עוצמת ההשתוללות נקרעו האזיקים שבהם היו נתונות רגליו של הנאשם.

ביום 14.6.09 הציגו הצדדים את הסדר הטעון, במסגרתו תוקן כתב האישום והנאשם הודה, הורשע ונשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן, כמתחייב מגילו בעת ביצוע העבירה. לעניין העונש סוכם בין הצדדים כי התביעה תעתור למאסר, אותו יוכל הנאשם לרצות בעבודות שירות, אם ימצא מתאים לכך, ואילו הסנגור יטען לעונש באופן חופשי.

עברו הפלילי של הנאשם:

הנאשם הנו יליד חודש דצמבר 1987. על אף גילו הצעיר, צבר הנאשם לחובתו מספר לא מבוטל של רישומים קודמים בגין עבירות חמורות. עוד בהיותו קטין, נדון הנאשם פעמיים בבית המשפט לנוער בגין מספר רב של עבירות רכוש ושלושה מקרים שונים של תקיפה. בית המשפט לנוער הורה על השמתו של הנאשם במעון, ועל אף גילו הצעיר הורשע הנאשם במרבית העבירות והוטל עליו מאסר על תנאי. בהמשך, לאחר שהתבגר, משהורשע פעם נוספת בעבירת אלימות – הפעם עבירה של תקיפת עובד ציבור – נדון הנאשם לתקופת מאסר בפועל למשך 6 חודשים. לבסוף, הורשע הנאשם בעבירה של מעשה מגונה, אותו ביצע באחותו הקטינה, ונדון פעם נוספת למאסר, לתקופה ממושכת בת 19 חודשים, אותה סיים לרצות באפריל 2009.

תסקירי שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות:

מתסקיר שירות המבחן מיום 30.9.09 עולה תמונה קשה ביותר של מי שתפקודו בכל תחומי החיים לקוי. על פי תמונת המצב באותו מועד, הנאשם אינו עובד ומנהל אורח חיים ארעי המאופיין בצריכת אלכוהול בתדירות יומית ובחוסר מעש. שירות המבחן אינו מעלים עין מהקשיים הרבים עמם נאלץ הנאשם להתמודד בילדותו, על רקע תנאים של הזנחה חינוכית ורגשית בהם גדל. יחד עם זאת, הנאשם אינו מגלה מוטיבציה לעריכת שינוי בחייו, הוא נעדר מערכות תמיכה חברתיות ומשפחתיות ומאופיין בפאסיביות, תחושת ייאוש, כעס על גורמי ממסד ועמדה קורבנית, ולנוכח דפוסים אלה הוא אינו בשל להליך טיפולי ואף מתנגד לו.

על פי האמור בתסקיר הנ"ל, בשיחות עמו הציג הנאשם התייחסות מקלה ומטשטשת סביב האלימות אותה הפעיל בתיק זה. הוא לקח אחריות חלקית בלבד והתקשה להודות ולבחון את התנהגותו האלימה בעת האירוע. עוד מציין שירות המבחן כי לאחר שחרורו מהמאסר האחרון הועמד הנאשם בפיקוח של היחידה לפיקוח על עברייני מין, אך מחודש ספטמבר האחרון ניתק הנאשם את הקשר עם הקרימינולוג המטפל. במהלך התקופה בה עמד בקשר עם קצין הפיקוח הפגין התנהלות בעייתית שכללה דיווח על פרטים שקריים והסתבכות באירועים בעיתיים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם צורך אלכוהול באופן התמכרותי, והשתייה מספקת עבורו פיצוי ומענה רגשי. כמו כן נמנע הנאשם מלמסור בדיקת שתן לאיתור שרידי סם, על אף שנדרש לעשות כן, ועל כן קיים חשש כי הוא אף משתמש בסמים. מהאבחון עלו קשיי ריסון ודחפים המתבטאים בהתנהגות אלימה ואימפולסיבית וקשיי הריסון מחריפים נוכח צריכת האלכוהול המוגברת וחוסר המעש. בנסיבות אלה לא בא שירות המבחן במהלצה טיפולית כלשהי.

בדיון שהתקיים ביום 11.10.09 ביקש ב"כ הנאשם לקבל בעניינו תסקיר משלים, שכן לטענת הנאשם התמונה העולה מהתסקיר אינה משקפת את אורח חייו וכן על מנת לאפשר לו להירתם להליך טיפולי. לאור הנזקקות הטיפולית נעתר בית המשפט לבקשה זו והורה על קבלת תסקיר משלים, אלא שלא היה בכך כדי להועיל לנאשם.

מהתסקיר המשלים מחודש ינואר 2010 עולה כי על אף טענותיו של הנאשם כי הוא עובד ומתגורר בבית סבתו, לא עלה בידי שירות המבחן לאתר את הנאשם, ואילו הוא, על אף הטענה כי הוא מעוניין בקשר טיפולי, לא יצר כל קשר עם שירות המבחן. במהלך תקופת הדחייה נעצר הנאשם פעם נוספת בחשד לביצוע מעשה מגונה, ושוחרר בהרחקה מבני משפחתו. שירות המבחן מעריך כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות מעורבות אלימה ועבריינית, כאשר הנאשם מביע היעדר תובנות למצבו, חוסר מוטיבציה לטיפול ואינו עומד בקשר עם שירות המבחן. הערכת קצינת המבחן היא כי אין בטיפול במסגרת הקהילה כדי לספק מענה הולם לבעיותיו של הנאשם ולפיכך גם הפעם לא הוצגה המלצה טיפולית בעניינו.

במקביל, נוכח ההסדר שגובש, במסגרתו התחייבה התביעה לעתור למאסר שאותו יוכל הנאשם לרצות בעבודות שירות, אם ימצא מתאים, התבקש הממונה על עבודות השירות להמציא חוות דעת בעניינו של הנאשם. מחוות הדעת שהוגשו עולה כי על אף שמבחינה רפואית יכול הנאשם לעבוד בעבודות שירות ללא הגבלה, הרי שנוכח נסיבותיו המורכבות, הוא אינו מתאים לביצוע עבודות שירות. מסקנתו זו של הממונה נסמכת על כך שהנאשם הנו עבריין מין עם רמת מסוכנות בינונית ובעל רקע של שימוש בסמים, אלכוהול ואלימות. הממונה אף צירף רשימה של חמישה מעסיקים, אשר סירבו לפנייה להעסיק הנאשם בשל רמת הסיכון הנובעת ממנו.

טיעוני הצדדים:

התובעת הדגישה בטיעוניה את חומרת מעשיו של הנאשם. לדבריה, מדובר במעשים קשים במיוחד המעידים על העדר כל מימד של יראת הדין, שכן הנאשם תקף שוטר, איש מרות, בין כותלי בית המשפט ובהיותו כבר עצור ואזוק. עוד ציינה התובעת את עברו הפלילי המכביד של הנאשם, את התמונה הקשה המתגלה מתסקירי שירות המבחן ואת חוסר נכונותו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי כלשהו. אמנם כלל ההסדר עתירה למאסר שניתן יהיה לרצותו בעבודות שירות, אך משהתברר כי הנאשם אינו מתאים לכך לנוכח התנהלותו והסיכון הרב הטמון בו, עתרה התביעה למאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי לשוטר.

מנגד, העלה ב"כ הנאשם שלל טיעונים המצדיקים לטעמו דחיית עמדת התביעה והטלת עונש צופה פני עתיד בדמות מאסר על תנאי מרתיע. הסנגור המלומד הדגיש את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם ואת העובדה כי מדובר באירוע שהתרחש לפני למעלה משנתיים. לטענת ב"כ הנאשם, פעל הנאשם כמתואר בכתב האישום לאחר שחש שהשוטרים התנהגו בגסות אל אמו, אשר ביקשה להתקרב אליו ולנשק אותו בתום הדיון בהארכת מעצרו. עוד ציין הסנגור כי לאחר ביצוע העבירה הנוכחית נדון הנאשם לעונש מאסר ממושך, ממנו השתחרר לפני כשנה, וכי אילו היא מצרף ההליך הנוכחי ספק אם היה בכך כדי להביא להחמרת העונש. יובהר, בהקשר זה, כי על פי המידע שמסרה התביעה, היו אלה הנאשם וב"כ שעמדו על הפרדת ההליכים, ועל כן דומה כי עליהם לשאת כיום בתוצאות בחירתם זו.

באשר לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, טען הסנגור כי חוות הדעת פגומה מבחינות שונות ואין להסתמך עליה. ב"כ הנאשם הציג לעיוני דו"ח פסיכודיאגנוסטי מחודש נובמבר 2004!!, ממנו עולה כי הנאשם מתפקד מבחינה קוגניטיבית ברמה של פיגור קל על סף גבוליות. נוכח האמור בדו"ח הנ"ל, הפנה הסנגור להוראת סעיף 51יא'(ב) לחוק העונשין, שם נקבע בין היתר כי על הממונה לפעול בשקידה ראויה למציאת מקומות לעבודת שירות למגוון סוגי אוכלוסיה, לרבות לאנשים עם מוגבלות.

בנוסף, טען הסנגור נגד מסקנת הממונה כי מדובר בנאשם בעל רמת מסוכנות בינונית, לנוכח קיומה של חוות דעת נוספת מיום 28.9.08, ממנה עולה כי רמת המסוכנות שלו נמוכה, ולאור מכתבו של המאבחן הפרטי מר אלון מרגלית מיום 21.6.09. עוד טען ב"כ הנאשם כי הפניית הנאשם לחמישה מעסיקים בלבד אינה מספקת וכי הממונה לא עמד בדרישת סעיף 51ב(ב3) לחוק העונשין, בכך שלא ציין מתי עתיד להתפנות מקום מתאים להשמת הנאשם.

עובר לשמיעת הטיעונים לעונש העיד בפני, מטעמו של הנאשם, מר יעקב גניש. מר גניש הציג עצמו כרב העומד בראש עמותה העוסקת מזה מספר שנים בשיקום בני נוער. לדבריו של מר גניש, השתלב הנאשם לפני מספר חודשים בפעילות העמותה והוא מגיע מדי ערב לשיעורים, לומד ברצינות ומגלה מוטיבציה לניהול חיים נורמטיביים. מר גניש נמצא בקשר שוטף עם הנאשם, אשר לדבריו עובד באתר בניה מזה כחצי שנה, ומשמש עבורו סמכות רוחנית וגשמית. העד הדגיש את הרקע הקשה ממנו בא הנאשם וביקש שלא לשוב ולהטיל עליו עונש מאסר, על מנת שלא לפגוע בשיקומו. לבסוף, שמעתי אף את דברי הנאשם עצמו, אשר טען כי אינו משתמש בסמים, אינו צורך עוד אלכוהול וכי הוא עובד למחייתו בשלוש עבודות.

דיון והכרעה: