מ.י. לשכת תביעות שרון - פלילי נ' חכמון

גזר דין

1.הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של החזקת נכס חשוד כגנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין, הכשלת שוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק, נהיגה ברכב ללא רשיון לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה, נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח כלי רכב מנועי, נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62 (ב)+38 (2) לפקודת התעבורה, נסיעה באופנוע ללא קסדה לפי סעיף 119 (ג) לתקנות התעבורה, וגרם תאונת דרכים לפי סעיף 21 (ב) (2) לתקנות.

הנאשם זוכה מחמת הספק מעבירה של נסיון לתקיפת שוטר לפי סעיף 273+25 לחוק.

נסיבות ביצוע העבירות מפורטות באריכות בהכרעת הדין, כאשר ביום 5.4.05 נהג הנאשם על אופנוע חשוד כגנוב, שלא היו מותקנות עליו לוחיות רישוי, כשאין בידו רשיון נהיגה ותעודת ביטוח כחוק. הנאשם נהג ללא קסדה, במהירות ובקלות ראש, ובחלק מהזמן אף נסע על המדרכה ובניגוד לכיוון התנועה, תוך סיכון העוברים והשבים בדרך, ותוך שהוא מתחמק ממרדף שערכו אחריו שוטרים, ולא נענה לקריאותיהם לעצור.

האירוע הסתיים כאשר אחד השוטרים ניסה לעצור את הנאשם, והוא איבד את השליטה על האופנוע, התנגש במעקה ברזל ונפל לכביש.

2.אין ספק שהצטברות העבירות בהן הורשע הנאשם מלמדת על חומרת המעשים, ועל כך שהתעלם מכל הסיכונים שהתנהגותו הפרועה עלולה לגרום לנפש או לרכוש, ומלבד עבירות התעבורה המרובות שביצע ושלהן חומרה בפני עצמה, מצטרפות אליהן עבירות של החזקת אופנוע החשוד כגנוב והכשלת שוטרים במילוי תפקידם ומוסיפות נדבך של חומרה.

לא אחת קבע בית המשפט כי יש להעניש בחומרה מי שעובר עבירות כדוגמת אלו שביצע הנאשם, ויש להשית עליו עונשים מכבידים אשר יהוו משום הרתעה לא רק כלפיו, אלא גם כלפי הציבור כולו.

3.בנסיבות המקרה הודיעה ב"כ המאשימה כי היא תבקש להשית על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות, ובשל גילו בעת ביצוע העבירה הופנה הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר (עמוד 61).

4.שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן היה חלקי, ולשתי פגישות שנקבעו הוא לא התייצב. לבקשת סניגורו ניתנה לו הזדמנות נוספת, והפעם הנאשם התייצב (תסקיר מיום 2.9.09).

מהתסקיר שהתקבל בעניינו של הנאשם עולה כי הוא כבן 23, נשוי ואב לילדה, ועובד בעסק שבבעלות חמו.

קצינת המבחן ששוחחה עימו התרשמה כי מדובר בבחור ילדותי, אימפולסיבי, אשר מתקשה להבין את משמעות מעשיו ולהתמודד עימם, ומאחר והוא לא הביע נזקקות טיפולית, לא ניתנה כל המלצה בעניינו (תסקיר מיום 23.12.09).

5.הנאשם הופנה גם לממונה על עבודות השירות כדי לבחון אפשרות ריצוי העונש בדרך זו, וגם כאן היה שיתוף הפעולה שלו מוגבל.

בהודעה שהתקבלה מאת הממונה ביום 3.1.10 נאמר כי הנאשם לא התיצב לראיון שנקבע לו.

הזדמנות נוספת ניתנה לנאשם, ובחוות דעת מיום 25.4.10 קבעה הממונה על עבודות השירות כי מאחר ושיתוף הפעולה של הנאשם לקוי בחסר, וכי לנאשם אין הרגלי עבודה אשר יביאו אותו להתייצב מדי בוקר לעבודה שתוטל עליו, לא ניתן להמליץ על ריצוי עונש בדרך של עבודות שירות.

ב"כ המאשימה טענה כי ניתנו לנאשם מספר הזדמנויות, ולנוכח התנהגותו ביקשה להשית עליו עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה, פסילה על תנאי וקנס כספי גבוה.

מנגד טען הסניגור כי אומנם מדובר על שיתוף פעולה מוגבל מצידו של הנאשם, אולם יש להתחשב ברקע שלו כעולה מהתסקיר, העובדה שאין לו עבר פלילי ובחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, ולא להטיל עליו מאסר בפועל או לפסול את רשיונו.

6.לאחר שבחנתי את גדר הטיעונים שהעלו הצדדים, ובהתחשב בכלל הנתונים העולים מתסקיר שירות המבחן ומהודעת הממונה על עבודות השירות, סברתי כי יש מקום לשקול שוב את התאמתו של הנאשם לריצוי העונש בדרך זו.

חוות דעת נוספת שהתקבלה מאת הממונה העלתה כי שוב היה לנאשם קושי להתייצב במועד שזומן, אולם בסופו של דבר נמצא מתאים כשהממונה הביעה את הצורך בהדגשת חשיבות שיתוף הפעולה מצידו גם בעתיד (חוות דעת מיום 1.6.10).

7.על חומרתן של העבירות ועל הסיכון הטמון בהן כבר עמדתי לעיל, ואין ספק שהעונש שיש להשית על הנאשם הינו עונש מכביד, שיהיה בו כדי להרתיעו מביצוע עבירות דומות בעתיד.

לחובתו של הנאשם יש לזקוף גם את שיתוף הפעולה הלקוי והמוגבל עם שירות המבחן ועם הממונה על עבודות השירות, ואת חוסר ההבנה שגילה להזדמנויות שנתן לו בית המשפט.