מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' שבירו

גזר דין

1.הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של העלבת עובד ציבור ואיומים.

נסיבות ביצוע העבירות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ובקליפת אגוז יצויין כי ביום 13.12.07 בשעת בוקר מסר הנאשם למוסד לביטוח לאומי מכתב הממוען לעובד הביטוח הלאומי (המתלונן) ובו עלבונות ואיומים בוטים. בהמשך אותו היום התייצב בבית חולים לחולי נפש בנס ציונה וביקש להתאשפז, איים בפני הרופאה כי יקח את החוק לידיים, יפגע במתלונן ויעקור את עיניו.

הרקע למעשים, פניה טלפונית של המתלונן לנאשם, יום קודם לכן, על מנת לקדם גביית חובות של הנאשם לביטוח הלאומי.

2.הנאשם יליד 1959, ללא עבר פלילי, נשוי ואב ל-5 ילדים.

3.בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות מבחן החושף בעייתיות ומורכבות בריאותית, כלכלית ונפשית וכן נסיבות חיים עגומות.

עוד עולה כי הנאשם אינו נוטל אחריות למעשיו, אף לאחר הרשעתו.

בסופו של התסקיר המלצה למאסר בעבודות שירות, אם ימצא מתאים לכך, תוך הבעת ספק לגבי יכולתו של הנאשם לתפקד לאורך זמן במסגרת זו.

4.ב"כ המאשימה טענה כי אין להסתפק בענישה הצופה פני עתיד לאור העובדה שקורבן העבירה הינו עובד ציבור שנפגע בשל תפקידו. לכן עתרה לעונש של ששה חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

5.הסנגור ציין את עברו הנקי של הנאשם, שירותו בצה"ל, השתתפותו במלחמות ישראל, פציעתו וההכרה בו כהלום קרב, שירותו במשטרת ישראל כ-15 שנה ויתר נסיבות חייו הקשות והמורכבות.

כמו כן ציין כי הנאשם איים והעליב את עובד הציבור כצעד של יאוש ובשל מצב נפשי ממנו סובל. לאחר מכן פנה לבריאות הנפש לקבלת טיפול. הסנגור ביקש להסתפק בעונש מרתיע ולהמנע מהטלת קנס כספי שיפגע במשפחתו, המצויה בקשיים כלכליים.

6.הנאשם כתב מכתב ובו תיאר את מצבו ומצב משפחתו וביקש את התחשבות בית המשפט.

7.איומי הנאשם על עובד הציבור הינם ברף העליון של החומרה הכוללים איומים על חייו של המתלונן. דווקא העובדה שהאיומים הועלו על כתב בבית הנאשם והועברו לידי המתלונן, מעידים על חומרה יתרה שכן לנאשם היה די זמן לתכנן ולשקול את מעשיו ואף לחזור מהם. הנאשם לא הסתפק במשלוח המכתב המאיים ובהמשך היום איים בפגיעה בעובד הציבור בפני רופאה בבית החולים, באופן בוטה שהעלה בליבה חשש כי הנאשם מתכוון לממש את איומיו.

8.הנאשם ניהל הוכחות וכפר במעשיו, למרות שבמשטרה הודה בהם.

ההליך המשפטי התנהל גם ביחס לקבילות הודאתו.

9.התחשבתי בחומרת העבירות, התמשכות ההליך המשפטי ומנגד נתתי משקל לעברו הנקי ולנסיבותיו האישיות המורכבות.

חלוף הזמן אינו יכול להוות נימוק להקלה בעונש, במקרה זה.

10.בשים לב לשיקולים הנ"ל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:-

א.מאסר בפועל למשך 45 יום שירוצו בעבודות שירות לפי חוות דעת הממונה.

ב.מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים והתנאי הוא שלא יעבור עבירת איומים או העלבת עובד ציבור, תוך שלש שנים מהיום.