מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' רמזי

גזר דין

הנאשם הורשע עלפי הודאתו בעבירה של הסעה בניגוד לחוק הכניסה לישראל המיוחסת לו בכתב אישום בתיק שלפני אשר תוקן במסגרת הסדר טעון ובעבירה של גניבת רכב המיוחסת לו בתיק שצורף לבקשתו לתיק שלפני וכן בתיק אחר שצורף לבקשתו ואשר עניינו פריצה לרכב וגניבה מרכב.

ב"כ המאשימה עותרת להשתת עונש מאסר לתקופה ממושכת שלא תפחת מ- 3 שנים, עונשי מאסר מותנים וקנס מכביד וכן פסילה בפועל, פסילה מותנית ופיצוי למתלוננים עדי תביעה 1 ו- 8 בתיק פלילי 2452/07 ועד תביעה 4 בתיק פלילי 7540/08.

התקבל תסקיר מבחן אשר בא בהמלצה שלא להשית תקופת מאסר ממושכת והסנגור תוך שהוא מפנה לנסיבות הקשות של הנאשם לרבות תנאי המעצר הקשים בהם הוא שוהה וכן תוך שהוא מפנה לתסקיר, מבקש שבית המשפט ימנע מהכבדה בענישת הנאשם והוא נסמך על גזרי דין שונים בהם הקלו בתי משפט עם נאשמים בעבירות דומות ולשיטתו אף חמורות.

הסנגור מפנה לכך שהנאשם מצוי במעצר תקופה ממושכת ביותר מאז 27.1.09 ומבקש בנסיבות המעצר הממושך להסתפק בעונש מאסר אשר יחפוף לתקופת המעצר וכן להסתפק בענישה מתונה בכלל.

שקלתי נסיבות הענין וטעוני באי כוח הצדדים.

באשר לעבירת ההסעה:

בית המשפט העליון חזר והבהיר בשורה של הלכות את חומרתן של העבירות על חוק הכניסה לישראל תוך שהבהיר גם כי יש לראות ביתר חומרה את עבירות ההסעה, ההעסקה וההלנה בהיותן חמורות מעצם עבירת השהייה שכן הן מאפשרות את ביצוע עבירת השהייה.

עוד הבהיר בית המשפט העליון (הלכת אבו סאלם כאשר עליה חזר בית המשפט העליון בהלכת פראגין) כי ככל שמעשהו של נאשם מקרבו לליבת המסוכנות, כן יחמיר עימו בית המשפט בענישתו.

במקרה שלפני מדובר בהסעה של 31 (!) תושבי אזור אשר אינם רשויים להימצא בישראל.

מדינה ריבונית רשאית להגן על גבולותיה וזכותה בתוך כך למנוע כניסת מי שאינם רשויים להימצא בה.

יתרה מזו, ככל שירבו תושבי האזור המצויים בישראל כך תכבד עבודתם של הרשויות המופקדות על אכיפת החוק וזאת משום שריבוי השוהים הבלתי חוקיים, ריבוי ההסעות, כמו גם ריבוי ההעסקות וההלנות מביאים להטלת עומס מכביד על רשויות הביטחון ובהמשך על הציבור בכללותו.

בדיקת נוסעים בהיקף של 31 אנשים יש בה משום הכבדה רבה ועד שבדיעבד ובאיחור נמצאנו למדים כי גם אותם 31 נוסעים נמצאו כלא מפגעים, כבר הונעו גלגלי מערכת עמוסה לעייפה בבדיקה, בבחינה ובאכיפה.

מעבר לכמות הרבה ביותר של תושבי אזור שאינם רשויים להימצא בישראל ואשר הנאשם הסיעם יש ליתן את הדעת לדברי בית המשפט העליון אשר מצא לנכון לחדד ולהבהיר באשר לחומרת עבירות ההסעה.

לענין זה ראה דברי כב' השופט רובינשטיין ברע"פ 3173/09 מוחמד פראגין נ' מדינת ישראל תק-על 2009(2) 1255 אשר מכנה את עבירות ההסעה כמו גם ההעסקה וההלנה "הן בחינת "חוטא ומחטיא"".

כמובן שגם בהחלטה זו כמו רבות שקדמו לה, מטעים בית המשפט העליון כי כל מקרה צריך להידון נסיבותיו. לאור הלכה זו אבחן גם את המקרה שלפני.

מסתבר שהנסיבות האופפות את האירוע מושא התיק שלפני חמורות דיין עוד טרם שאעבור לנסיבות נוספות הצריכות לידון וזאת כאמור בהיקף המשמעותי ביותר של הנוסעים.

מעבר לכך הנאשם ביצע גם עבירות נוספות אשר כל אחת מהן בפני עצמה הנה עבירה חמורה אשר בתי המשפט מצווים להחמיר בגינה.

כך היא עבירת הפריצה לרכב וכך היא עבירת הגניבה מהרכב.

לא בכדי מצא המחוקק לתקן את חוק העונשין על דרך של סימן ספציפי שיוחד לעבירות הקשורות ברכב בפרק הדן בעבירות רכוש.