מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' קורקוס

גזר דין

הנאשם הורשע על ידי כבוד השופטת בוסתן לאחר ניהול הוכחות בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות , איומים והחזקת סכין.

נסיבות ביצוע העבירה פורטו בכתב האישום ולפיהן פנה המתלונן לנאשם על מנת לברר עמו את טענת אחיו הקטין לפיה הנאשם סטר לאחיו במהלך משחק כדורגל. למחרת ביום 22/07/06 בסביבות השעה 19:00 נפגשו השניים באקראי ובמעמד זה קרא הנאשם למתלונן להתקרב אליו ושאל מדוע הגיע לביתו אמש תוך שהוא מצמיד פניו לפני המתלונן ובתגובה דחפו המתלונן. באותן נסיבות שלף הנאשם סכין ובאמצעותה פצע את המתלונן ביד. בהמשך נמלט ממנו המתלונן בעוד הנאשם רודף אחריו תוך שהוא מנופף בסכין.

כאמור בתיק נשמעו עדויות והתקיימו הוכחות כאשר סלע המחלוקת נגע לאופן שבו נפצע המתלונן, כבוד השופטת בוסתן העדיפה את גרסת התביעה על פני זו של הנאשם ולפיכך הרשיעה את הנאשם בעבירות האמורות.

בפתח הדיון ביקשה הסנגורית כי יישלח הנאשם לממונה על עבודות שירות על מנת שתיבחן כשירותו לבצע עונש מאסר בדמות עבודות שירות.

בהחלטתי קבעתי כי נוכח הנסיבות האופפות תיק זה מן הראוי לשמוע קודם לכל את הטיעונים לעונש.

ב"כ התביעה בטיעוניה עותרת לעונש מאסר בפועל ממושך, מאסר מותנה, קנס וכן פיצוי למתלונן.

לדבריה לחובת הנאשם שתי הרשעות מאוחרות בגין עבירות פשע שעניינן גניבת רכב, נהיגה פוחזת של רכב, החזקת כלי פריצה ופריצה לרכב וכן פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב (כעולה מת/1). אמנם ההרשעות מאוחרות אך הן קדמו מבחינה כרונולוגית לאירוע נשוא כתב האישום ומבחינה זו מדובר בהסתבכות שלישית של הנאשם.

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות כאשר כפר ולא נטל אחריות על מעשיו החמורים.

לטענתה בית המשפט העליון מתייחס בחומרה לתופעה המכוערת והקשה שאנשים בציבור נושאים על גופם נשק קר בדמות סכין ולא מהססים לעשות בו שימוש כדי לישב מחלוקות וסכסוכים כאלה ואחרים עם מתלוננים ואשר לעיתים מסתיימים באסונות. בתוך כך היא מפנה למספר הלכות המורות כי בעבירות כאלה יש להשית עונשים חמורים על מבצעם בדמות מאסרים מאחורי סורג ובריח לזמן ממושך.

עוד היא מציינת כי בנסיבות המקרה אין מדובר במעשה שנעשה בעידנא דריתחא שכן הנאשם ניגש לאחר דין ודברים קודם למתלונן תוך שהוא חושב על מעשיו ומודע להשלכות. למזלו של קורבן העבירה וכן למזלו של הנאשם לא נגרמה למתלונן פציעה חמורה יותר.

הנאשם הופנה לשירות המבחן ולטענתה בחר שלא ליטול את היד המושטת של שירות המבחן שהיה נכון לרתום אותו להליך טיפולי. ב"כ התביעה מפנה לתסקירים בעניינו לניסיונות של שירות המבחן לסייע לנאשם שליחתו לקבוצה טיפולית אותה בוחר הנאשם לעזוב, כן שירות המבחן עושה מאמץ לרתום אותו לטיפול פרטני והנאשם לא מגיע, יוצר קשר עם שירות המבחן, נקבע מועד נוסף וגם אליו הנאשם לא מגיע.

לדבריה יש להעביר מסר חד ומוחשי לנאשם ולנאשמים בכוח שכמותו על מנת לנסות ולהרתיע מפני אירועים חמורים דומים.

הסנגורית מבקשת מבית המשפט שלא לקבל את עתירת התביעה ודהיינו שלא לגזור עליו ענישה בדמות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח אלא חוזרת על בקשתה להפנותו לממונה על עבודות השירות.

הסנגורית מבקשת להציג את התמונה בכללותה כהגדרתה ובהקשר זה היא מצביעה על כך שהמתלונן החל בקטטה בכך שדחף את הנאשם וזאת לאחר שהגיע לביתו יום קודם לכן. לדבריה התפתחה דינאמיקה כתוצאה ממפגש אקראי.

באשר לתסקירים מציינת הסנגורית כי התסקירים פורטים את נסיבות חייו הקשות של הנאשם וכן הבעת נכונות לשקם את חייו עם זה לאור המגבלות בתסקיר, הצורך לפרנס את עצמו, להתמודד מול גופים וגורמים ממשלתיים לבדו ללא תמיכה ורשת ביטחון ובשל גילו הצעיר יש להבין את התנהלותו מול שירות המבחן. מדובר בנאשם שמעוניין בעזרה אך הוא נאלץ לספק את צרכיו הקיומיים לאור זאת יש להביט על העובדה כי הוא מאחר לפגישות בשירות המבחן אך מגיע, מנסה לקבוע פגישות נוספות, כאשר מאיימים עליו בפיטורין הוא מבקש את סיוע שירות המבחן.

ביחס לעברו הפלילי מציינת הסנגורית כי מדובר בהרשעות מאוחרות להרשעה דנן, יחד עם זאת מבחינה כרונולוגית האישום הנוכחי הוא המאוחר ביותר ולמעשה כעולה מהתסקיר מאז 2008 אין שום מב"דים ואין כתבי אישום כנגדו.

באשר לפסיקה שהגישה התביעה מציינת הסנגורית כי אינה הולמת את המקרה דנן שכן לטענתה פסקי הדין שהוגשו הנם חמורים אלפי מונים מן האירוע הספציפי הזה וצריך לקחת את הדברי.0ם בפרופורציות. בתוך כך הפנתה הסנגורית לפסיקה המלמדת על הענישה הראויה לדידה. ולכך שכל מקרה נבחן לגופו לאור הנסיבות האישיות של הנאשם וסיכויי השיקום.

לאחר ששקלתי נסיבות העניין שמעתי טיעוני הצדדים וקראתי את האמור בתסקירי שירות המבחן אציין כי שקלתי את עתירת הסנגורית אולם בנסיבות האופפות ובשל חומרת המעשים איני מוצאת לנכון לשלוח את הנאשם לקבלת חוות דעת ממונה בעניינו.