מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' כהן

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים לסמים המיוחסות לו בכתב אישום בתיק שלפני, וכן עבירות של ניסיון גניבה והיזק לרכוש במזיד המיוחסות לו בכ.א. מתוקן בתיק שצורף לבקשתו.

נסיבות ביצוע העבירות פורטו בכתבי האישום.

בתיק שלפני:

ביום 12/01/2009 בסביבות השעה 16:45 בלוד החזיק הנאשם, בכיס חולצתו כפפת גומי אשר הכילה סם מסוכן מסוג הירואין, המחולק ל-25 יחידות, במשקל נטו כולל של 18.457 גרם. באותו היום בסביבות השעה 18:00, החזיק על מזרון בחדר השינה בביתו בלוד סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של 0.3319 גרם כמו כן החזיק על שולחן בחדר השינה בביתו כלי חלוקת סם שונים (מספריים, שקיות שקופות ומצתים).

נסיבות התיק שצורף: ביום 1/03/07 בסביבות השעה 01:30 נכנס הנאשם לבית כנסת בתחומי העיר פתח-תקוה כאשר ניסה לפרוץ למכונת הקפה שממוקמת במקום באמצעות מכשיר פלייר ומקל שהיו ברשותו בכוונה ליטול כסף מהמכונה.

כנגד הנאשם תלויים שני עונשי מאסר מותנים ותוך שב"כ המאשימה מפנה לנסיבות המחמירות כמפורט בטעוניה היא מבקשת להפעילם וכן לגזור עונש מאסר בפועל במצטבר, מאסר על תנאי לתקופה משמעותית, קנס משמעותי בגין עבירות הרכוש וכן לפוסלו מנהיגה.

הסנגורית מצידה מפנה לנסיבות המקילות כמפורט בטעוניה בפרוטוקול, מבקשת להושיט יד לנאשם ולשפטו במידת הרחמים. לבקשת הסנגורית יש להפעיל כל המאסרים בחופף באופן שירצה בסה"כ שנתיים מאסר.

שקלתי נסיבות הענין וטעוני ב"כ הצדדים.

מדובר בנאשם בעל עבר פלילי עשיר הכולל הרשעות רבות בעבירות רכוש לרבות עבירות שבל"ר וסמים כאשר כבר בבימ"ש לנוער נשפט לעונשי מאסר בפועל.

הנאשם ריצה במהלך השנים עונשי מאסר רבים שכללו הפעלת עונשי מאסר מותנים.

מדובר במי שביצע את עבירת הרכוש ביום 1.3.07 וזאת זמן קצר לאחר שריצה עונש מאסר בפועל ועת היה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה של 24 חודשים. גם עבירות הסמים בוצעו עת היה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי של 8 חודשים.

מאחורי גוו נשרך שובל עשיר של עבירות והוא חוזר ומבצע עבירות למרות הבטחותיו להשתקם.

לכל אלה מצטרפת החומרה הגלומה בעבירות סמים.

לא בכדי ראה המחוקק בעבירות הסמים חומרה רבה, עד כדי שמצא לנכון לקצוב לצדן של עבירות אלה 20 שנות מאסר.

המחוקק לא הגביל ענישה זו רק לאותם מקרים "מוצהרים" שנועדו לתכלית הפצה אלא קבע ענישה זו כראויה מקום בו מוחזקים סמים בכמות העוברת את החזקה שנקבעה בתוספת לפקודה לעניין צריכה עצמית. הרציונל הטמון בכך הוא העובדה שגם החזקה של סמים לצריכה עצמית בכמות רבה טמון בה פוטנציאל הפצה כאחת הטבעות המהוות את שרשרת הפצת הסם וכי כך או אחרת מדובר בעבירת סמים מסוג פשע. ראו לעניין זה דברי כבוד השופט אלון בע"פ 332/87 פ"ד מב(1), 382:

"... משום החומרה המופלגת שבפשע עבירת סמים, במיוחד משמדובר בהירואין ובכמות עצומה של 150 גרם, שיש בהם אלפים רבים של מנות סם מרעיל וממית. בצדק הצביע השופט המלומד על הסכנה האיומה שבסם זה, סכנת חיים פשוטו כמשמעו, ועל התפשטות נגע הסמים בחברתנו בתקופה האחרונה. ממחקריהם של מלומדים ומדבריהם של עדים אנו למדים על התוצאות ההרסניות שיש בו בסם זה לשלומה של החברה, לבריאותה ולביטחונה, ורבים וטובים מקורבנותיו נופלים חלל מפגיעתו הרעה. בביצועו של פשע הפצת הסם, אולי יותר מאשר בכל עבירה אחרת, נוטלים חלק נכבד אלה המתכננים את הספקתו והבאתו מעבר לגבולות המדינה, מקרוב ומרחוק, ומשלחים את חיצי המוות בדרכים נסתרות, כשלדם מסייעים סוכנים וסוכני משנה למיניהם. זהו סוג חדש של עבירת אנשי הצווארון הלבן, והמסוכן והחמור שבהם. המשטרה וגורמים מוסמכים אחרים נלחמים מלחמת חורמה בתופעה חמורה זו, ומחובתם של בתי המשפט לתת ידם בהדברת נגע זה על-ידי הטלת עונשי מאסר משמעותיים ביותר. אמנם כן, בכל ענישה, וגם בענישה של פשע נתעב של הפצת סם המוות למען בצע כסף, יש להביא חשבון נסיבות אישיות מקלות וסיכויי שיקום ותזרה למוטב... אבל עם התגברותה של הפשיעה בתחום עבריינות זה והפיכתו למכת מדינה, נידחקים שיקולי קולא אלה לקרן זווית, וכל עוד לא הודברה מכה זו, עלינו להעמיד בראש שיקולי הענישה על עבירות אלה שיקולי תגמול והרתעה, למען ישמעו וייראו ולא יוסיפו עוד..." (ההדגשה אינה במקור – נ.ד).

גם במקרה שלפנינו מדובר על כמות משמעותית של סם מסוכן מסוג הירואין הידוע כסם המוות. מן הסתם הסתבכותו של הנאשם בעבירת הרכוש שלובה וכרוכה בעבירות הסמים.

אמנם, שירות המבחן מציין את התהליך הטיפולי החיובי אותו עבר ועובר הנאשם שבפניי, אולם אף הוא אינו מוצא מקום להמלצה על מסגרת טיפולית במסגרת הקהילה.

ענינו הרואות כי מדובר במי שעונשי מאסר מותנים ואף עונשי מאסר בפועל לא היה בהם כדי להרתיעו והוא חוזר לסורו פעם אחר פעם.