מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' חילאווי

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירות הבאות:

הסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א' (ג) (1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול, עבירה לפי סעיף 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961.

על פי האמור בכתב האישום המתוקן בתאריך 17.2.09 במודיעין הסיע הנאשם ברכבו שני תושבי שטחים, אשר אין בידם היתר כניסה ושהייה בישראל. באותן נסיבות, נהג הנאשם ברכב בזמן פסילה ותחת השפעת אלכוהול.

בהתאם להסדר הדיוני בין הצדדים, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן ולקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, מבלי שהייתה הסכמה לעניין העונש.

דיון

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירי שירות המבחן. בתסקיר הראשון מיום 5.7.09, העריך שירות המבחן כי לנאשם אין דפוסי התנהגות עבריינים וכי ברקע למעשיו של הנאשם קיימת בעיית התמכרות לאלכוהול. הנאשם הביע הסכמה להשתלב בהליך טיפולי, ולפיכך נדחה הדיון לקבלת תסקיר משלים. בתסקיר המשלים מיום 8.12.09, עולה כי הנאשם לא שמר על קשר עם שירות המבחן ולא החל בהליך טיפולי. לאור זאת, סבר שירות המבחן כי הנאשם אינו מסוגל להפיק תועלת מהתערבות טיפולית ולפיכך לא בא בהמלצה בעניינו.

כמו כן, התקבלה בעניינו של הנאשם חוות דעת חיובית מאת הממונה על עבודות השירות.

לטענת המאשימה, יש להורות על מאסרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח וזאת לאור חומרת המעשים המיוחסים לו, לנוכח עברו הפלילי והתסקיר השלילי בעניינו. כמו כן, עותרת המאשימה להטלת קנס כספי מכביד, פסילה בפועל ועל תנאי של רישיון הנהיגה ומאסר על תנאי.

מנגד טוענת ההגנה כי יש להסתפק בעונש של שישה חודשי עבודות שירות. בהקשר זה ציין בא כוח הנאשם כי הנאשם שהה במעצר במשך 21 ימים. כמו כן, ציין בא כוח הנאשם את הרקע האישי של הנאשם, את קשייו ואת העובדה שהודה במעשה בהזדמנות הראשונה.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי אכן יש ליתן משקל לחומרה למעשיו של הנאשם. הנאשם הורשע בעבירה של הסעת שוהים בלתי חוקיים ובהתאם לפסיקה שהגיש בא כוח המאשימה אכן מן הראוי בעבירות מסוג זה להורות על ענישה מאחורי סורג ובריח. בפרט הדברים האמורים, כאשר לעבירה זו מצטרפת עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול ונהיגה בפסילה אשר מסוכנותן לציבור ידועה. יחד עם זאת, כפי שנקבע ברע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל (2006), מדיניות ענישה כללית ועקרונית לעולם לא תוכל לבוא תחת שיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לנסיבות האינדיווידואליות של הנאשם. בנסיבות תיק זה, יש לשקול לחומרה את מעשיו של הנאשם וכן את העובדה שלא נטל חלק בהליך הטיפולי שהוצע לו, ולא שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן. כמו כן יש לזקוף לחובתו של הנאשם את עברו הפלילי, הגם שבעיקרו אינו מן העת האחרונה.

מנגד, יש לזקוף לקולא את הודאתו של הנאשם באשמה בהזדמנות הראשונה. בהקשר זה יצוין, כפי שטען בא כוח הנאשם, כי הנאשם הודה במעשים כבר בהליך המעצר לצורכי חקירה והביע צער על מעשיו. עוד יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם היה עצור בגין תיק זה במשך 21 ימים ומאז הוא שוהה בתנאים מגבילים. עוד יצוין בהקשר זה כי הצדדים הסכימו מלכתחילה שהנאשם יישלח לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות על אף שהמאשימה לא הסכימה לתוצאה העונשית, הרי שעצם שליחתו של הנאשם לקבלת חוות הדעת יש בה כדי ליצור ציפייה מסוימת אצל הנאשם.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי מחד אין מקום להורות על שליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח וניתן במקרה דנן להסתפק בעונש של שישה חודשי עבודות שירות ובלבד שלא ינוכו מתקופה זו ימי מעצרו. מאידך גיסא, יש מקום להטיל על הנאשם קנס כספי מכביד ופסילה ארוכה של רישיון הנהיגה, אשר יהיה בהם כדי להוות ענישה ממשית ומרתיעה עבור הנאשם.

סוף דבר

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

שישה חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות. בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, עבודות השירות תבוצענה ב"אלויין הכפר השבדי" בירושלים, בימים א'-ה' בין השעות 08:00 עד 15:00. תחילת ריצוי עבודות השירות ביום 2.3.10.

שישה חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום כל עבירה שבה הורשע או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952.